פרק 11:

1.7K 57 1
                                    

הכנסתי אותו למנעול ו.....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~המפתח שלי נשבר!

"פאק!" צעקתי.

"מה קרה?"

"המפתח שלי...הוא נשבר....חצי אצלי והחצי השני תקוע בדלת...." קיללתי בשקט.

"לא נורא.."

"לא נורא?! נורא מאוד לואי! איפה אני אמורה לישון הערב?! מה אני אמורה לעשות ?! אני שונאת את חיי!!!! פאקינג שיט!" צעקתי לעבר הרחוב כמו איזו מטומטמת...

כמה מבטים הופנו עליי.

"מה אתם מסתכלים?! חמורים!" צעקתי עליהם.

לואי עמד מהצד וצחק.

"ממש יופי...תודה באמת לואי....ממש חבר טוב....אני עוד שנייה שוברת למישהו את הפרצוף ואתה נקרע מצחוק!" קיללתי בשקט והתיישבתי על המדרגות.

"אולי תרגעי כבר..." הוא ציחקק והתיישב לידי.

"לואי.." נאנחתי.

"לא קרה כלום...מחר נזמין מנעולן..." ליטף את גבי.

"ומה אני אמורה לעשות הלילה? אין לי כסף לישון במלון עכשיו..."

נאנחתי והכתי עם התיק בריצפה...

"בואי..." הוא הרים אותי ומשך אותי למכונית...

"לאן?"

"פשוט בואי..."

סתמתי את פי ונכנסתי למכונית אחריו..

"מצטערת...." חייכתי והסתכלתי לעבר עייניו הכחולות.

"על מה?" חייך.

"על זה שירדתי עליך....פשוט אני הייתי ממש עצבנית...אז מצטערת..." חייכתי והסטתי את מבטי לחלון...

"זה בסדר....אני מבין אותך לגמרי..." חייך חיוך מבין..

"זה קרה גם לך?"

"לא..." צחק.

הטחתי את ידי בכתפו..

"אוח! אני לא מאמינה שנפלתי בזה!" קיללתי לעצמי.

"חחח....מצטער..."

"לך לעזעזעל לואי....." צחקתי.

"טוב נו...הגענו.."

למולי היה בית דומה קצת לבית שלי.. רק שפה הוא בעל 3 קומות....

"וואו!!!" הייתי בשוק..

"בואי ניכנס.." הוא אחז בידי....

לואי פתח את הדלת עם המפתחות שלו....

נכנסנו..

ליאם והארי ישבו בסלון...

נייל ישב בפינת האוכל ואכל...

זאיין לא נראה באופק...

"היי בנים! יש לנו אורחת!!!" צעק לואי..

Drown In His Eyes-וואן דיירקשןWhere stories live. Discover now