"קייטי! זה אבא...." אמר ג'יימס בקול חנוק...~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~"מה איתו גיימס..? קרה משהו..? איפה הוא..?" שאלתי בלחץ..
"אממ...אתמול הוא...הוא קיבל התקף לב.." אמר בקול בוכה.
"התקף לב?!" צעקתי..
דמעות הציפו את עייני....
"אתה בבית החולים איתו?" שאלתי בקול שבור.
"כן...את יכולה להגיע?"
"ברור...אני אנחת ויעלה על הטיסה הבאה למיאמי...אל תפחד ג'יימס...הכול יהיה בסדר.." אמרתי מנסה לעודד אותו..
הוא מפוחד..
הוא גם רוצה לאבד את אבא שלנו..
גם אני לא רוצה...
הוא האדם היחיד שנשאר לשנינו בעולם...
בטעות הערתי את לואי משנתו...
"קייטי...?מה קרה?" שיפשף את עייניו.
"זה ג'ייסון..אבא שלי...הוא.." התחלתי לדבר..
לא יכולתי להמשיך..
"אני אביא לך כוס מים.." אמר נייל,מבוהל.
"קייטי..?מה איתו" התיישב לצידי לואי.
"הוא קיבל התקף לב אתמול..." אמרתי בוכה..
"התקף לב?! הוא בסדר? איפה ג'יימס? הוא בסדר?" התקיף אותי בשאלות..
"אני טסה לשם אחרי שאנחנו נוחתים....לואי...אני חייבת לברר מה קורה שם..." אמרתי בקול חנוק.
"אני אטוס איתך...ממילא סיבוב ההופעות נגמר..."
"אני לא...אני לא רוצה להפריע לך לואי...."
"תגידי לי את בסדר?! אני בא וזה לא נתון לוויכוח..!" אמר בקול מלא ביטחון עצמי...
סיפרתי לשאר הבנים...
"אנחנו טסים איתכם!" אמר נייל.
ליאם הארי וזאיין הנהנו..
"לא...אתם טסים ללוס אנג'לס!" אמר לואי.
"לא! אני בא איתכם!" אמר נייל מפוחד..
"גם אני!" אמר הארי.
"גם אני!" אמר ליאם.
"גם אני!" אמר זאיין.
אחרי שהם ניחמו אותי ואחרי כמה דמעות לא רצויות נחתנו במיאמי,יחד...
"ג'יימס? איפה אתם עכשיו?" שאלתי בזמן שנכנסתי למונית..
"בבית חולים שרלסטון..." אמר מפוחד..
"אני בדרך ג'יימס...אל תפחד.." אמרתי וניתקתי..
~בבית החולים~
"ג'יימס!" רצתי לכיוונו...
מועכת אותו...
"איפה הוא? הוא בסדר? הוא ער?" הצפתי אותו בשאלות....
"הוא ער.את יכולה להיכנס..הוא מחכה לך.." אמר והצביע על הדלת..
נישקתי את לואי ונכנסתי לחדר...
~נקודת המבט של לואי~
"היי...אני ג'יימס.." הוא אמר מובך..
"לואי.." חייכתי וחיבקתי אותו חיבוק גברי...
"נייל.." חייך.
"הארי.." חייך.
"ליאם.." חייך.
"זאיין.." חייך.
"אז..מה אתם עושים פה?" עיקם את גבותיו.
"באנו בישביל להיות איתכם...שלא יהיה לכם קשה..." אמרתי והבנים הנהנו..
"אז אתה חבר של קייטי?"
"כן..." אמרתי בגאווה.
"אם תשבור לה את הלב....אני אמצא אותך.." אמר ו"דקר" אותי עם האצבע שלו...
"אני מחבב אותך ג'יימס.." חייכתי.
"גם אני אותך לואי.." חייך.
ישבנו וצחקנו בישביל להעביר את הזמן..
~נקודת המבט של קייטי~
נכנסתי לחדר...
הוא שכב שם..
חיוור כמו סיד..
"אבא?" שאלתי בלחש.
"קייטי?" הוא פקח את עייניו באטיות..
"אני כאן אבא...אני כל כך מצטערת...אני לא הייתי צריכה לעזוב ככה בישביל העבודה המפג-" התחלתי להתנצל..
"שששש....את לא אשמה...את יודעת שאת דומה לאמא שלך..?"
"תמיד את מפילה הכול על עצמך...מאשימה רק את עצמך....." חייך וליטף את פניי..
לחצתי את ידיו של בי על הלחי שלי..
"מה קרה לך אבא?" שאלתי מבעד לדמעות...
"אני לא יודע...אני הגשתי שירות לחבורת
נערים...ו..לא יודע....התעלפתי.." נאנח.
"איך אתה עכשיו?" ליטפתי את פניו..
"יותר טוב...אני שמח שיש לי אותך ואת ג'יימס...הוא בסדר..? ג'יימס...הוא בסדר?"
"כן...הוא קצת מבוהל ומפוחד...אבל הוא בסדר.." חייכתי.
פתאום נשמע צחוק חזק מבחוץ..
זה היה הצחוק של ג'יימס..
הרבה זמן לא שמעתי אותו צוחק..
מאז מה שקרה לאמא שלנו..
"הבאת עימך חברים?" הביט לעבר הדלת..
"אממ...כן.." חייכתי.
"את לא רוצה להכיר לי אותם..?"
"ברור שכן.."
חייכתי ופתחתי את הדלת...
"אהמ אהמ.." השתעלתי..
כל המבטים הופנו אליי...
"אממ..בנים..אבא שלי רוצה להכיר אתכם.." חייכתי.
"אני ראשון!" אמר לואי..
YOU ARE READING
Drown In His Eyes-וואן דיירקשן
Fanfictionמה הייתם עושים אם הייתם מגלים שכל מה שידעתם,הוא שקר..? מה הייתם עושים אם הייתם נבגדים..? עוברים חוויות לא נעימות,שנחרטות לכם בזיכרון...? {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי..ובבקשה להצביע לסיפור שלי ולהגיב :) }
