Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 51:

קמתי והתקדמתי לעבר הבנים..

הבטתי לעבר השמיים..

'אני מבטיחה לך ג'יימס..' סימנתי עם שפתיי לעבר השמיים...

"אממ...בנים..אני רוצה לקפוץ לתחנת המשטרה...אתם יודעים...כדי לבדוק וזה...אז זזתי...ביי...אתם יכולים לעשות מה שבא לכם...רק תעדכנו אותי.."אמרתי עם אש בעיינים...

"חכי קייטי! אני אבוא איתך..!" קרא הארי..

"טוב.."

~בתחנת המשטרה~

"שלום..אני כאן בקשר לרצח ג'יימס פארקר.."

"שלום...מי את היית בשבילו..?" חקר אותי השוטר.

"אחותו.." אמרתי והשפלתי את עייני.

"בואי אחריי....ואתה בחורצ'יק..תשאר פה" הוא אמר והסתכל על הארי המפוחד.

הוא הנהן..

הוא הוביל אותי לחדר החקירות...

התיישבתי והוא התחיל לשאול אותי שאלות..

"אז....את קייטי....נכון...?" הוא הרים את מבטו מהטפסים..

"אכן...זאת אני.." אמרתי מלאת ביטחון..

"אני מצטער...גם אמא,גם אבא וגם אח.." הוא אמר ולחץ את ידי...

"אז קייטי...מה רצית לברר...?" הוא הניח את הטפסים בצד והתיישב מולי...

"רציתי לברר מי הרוצח ולהעיד...אם ככה זה נקרא..." אמרתי ברצינות..

"אנחנו עוד לא יודעים מי הרוצח בדיוק...עכשיו אנחנו מבצעים חקירה בביתך..." אמר בטון רציני..

"אוקיי....רציתי להגיד לכם עוד משהו..אולי זה יכול לעזור לכם איכשהו..."

"בבקשה...תדברי.." חייך חיוך קטן.

"לפני כמה ימים קיבלתי צילצול מאוד מוזר....שבו היה קול גברי...אבל לא מזוהה...הוא אמר שאם אני אנתק את השיחה הוא 'ינתק' מישהו...." אמרתי ברצינות..

"יש לך את הנייד שלך פה..?"

"ברור...הנה.." הגשתי לו את הפלפון..

אחרי שהוא חקר מעט הוא אמר:

"את יכולה להשאיר את הנייד שלך פה לחקירה וכל זה..?"

"ברור..." אמרתי בחוסר עניין..

"אז מה הלאה..?" נאנחתי..

"ננסה לברר כמה שיותר מהר....אנחנו נעדכן בהמשך...אהה...ואת המכשיר את יכולה לקחת...רק תקני כרטיס סים חדש ואס די אם את צריכה.." חייך והגיש לי את המכשיר שלי..

"תודה..." חייכתי והתקרבתי לדלת..

"קייטי..?"

"כן..?" הסתובבתי אליו.

"יש עוד משהו שאת רוצה להגיד או להעיד..?" הוא בחן..

אין מצב שאני אגיד לו את זה שאני הולכת לנקום באותו האיש..

אבל ניסו לאנוס אותי..

פעמיים..

אבל הצלתי את עצמי בפעם השנייה..

"האמת שכן..." אמרתי באנחה וחזרתי לשולחן.

"בכבוד.." אמר והכין ף נייר ועט.

כדי לתעד הכול..

חוץ מזה שיש להם שם מצלמות ומיקרופונים..

אבל הם לא בשבילי..

פשוט זה היה המקום הפנוי היחידי...

"אממ....בזמן ששהיתי בלוס אנג'לס...כי אני עבדתי שם....ניסו לאנוס אותי..פעמיים.." השפלתי את מבטי..

פניו של השוטר התגמש ומבטו היה מבט מנחם.

"בפעם הראשונה זה היה הנהג של החברה שבה עבדתי....עד שהחבר שלי הגיע עם שוטרים ועצר אותו....ובפעם השנייה....זה היה החבר שלי ו....אני....זה מאוד מסובך..." נאנחתי..

"אז בבקשה תתחילי מההתחלה קייטי..." נאנח וקימט את הדף..

"טוב.." נאנחתי..

הוא הכין דף חדש וחיכה שאתחיל לדבר..

"הגעתי למכרז הימי...והיו שם כמה נערים...כולם עלו על 'המתקן' ורק אחד ביקש לנסוע איתי בסירת המנוע...בקיצור...קראו לו וילאם...והוא אמר מילה גסה...שקשורה לחלק העליון של גופי...הייתי ממש עצבנית אז חזרתי הביתה....אחרי כמה דקות או שעות,אני לא זוכרת במדוייק..התקבלתי למקום עבודה בלוס אנג'לס,בעקבות ראיון עבודה שנערך בקו הטלפון...המנהל שלי אמר שהטיסה שלי תצא למחרת בסביבות חמש בצהריים...משהו כזה..אף אחד חוץ מאבי,ז"ל, לא ידע זאת.. למחרת החבר שלי...מייקל הזמין אותי לארוחת בוקר....שבה..שבה הוא הציע לי נישואים...אבל...נאלצתי לסרב כי יש לי טיסה ללוס אנג'לס,ולא רציתי לוותר על העבודה כי זאת הייתה עבודת חלומותיי...וכעבור זמן מה...שעברתי כבר ללוס אנג'לס...הנהג של החברה שבה עבדתי...מייק..זה היה שמו...כנראה מצאתי חן בעייניו,ואז...פגשתי את החבר הכי טוב שלי מהעבר...וחזרנו להיות חברים ואף זוג..הוא כנראה קינא או משהו כזה...ויום אחד הוא פשוט תפס אותי ברחוב וגרר אותי לאיזשהו מקום...ששם הוא אנס אותי..ואז הוא חשף את פניו...וככה גיליתי שזה היה הוא...ואז החבר שלי,לואי,הגיע והציל אותי..." התנשפתי..

"וואו...." הביט בי השוטר...

"זה רק המקרה הראשון...." נאנחתי..

"סליחה...בבקשה...תמשיכי.." אמר לחוץ..