דם.
יריות.
בכי.
צרחות.
עיניי החלו להיפתח, ראייתי היתה מטושטשת.
אנשים עוברים ושבים, רצים ומדלגים מעליי כשהם חצי עירומים, חלקם עם שמיכות מלופפות סביב גופם.
הם בורחים.
השאלה היא, ממה?
ניסיתי להתרומם ולעמוד על רגליי,
אך הן לא שיתפו איתי פעולה. קרסתי על הרצפה תוך שניות.
כל האנשים חלפו על פניי עד שנשארתי לבדי בקומה העליונה.
"הצילו..." ניסיתי לקרוא לעזרה, לקרוא למישהו שיעזור לי לברוח, אך קולי יצא צרוד וחנוק. הייתי צריכה נוזלים, להרטיב את גרוני ולהעיר את גופי, אך לא היה משהו כזה בקרבת מקום.
אם כולם ברחו, כנראה משהו רע קרה.
ואני נשארתי לבדי, להירקב מאחור ולמות לבד.
לפתע זכרוני פלט משהו שכנראה נקלט במוחי במהלך העילפון.
משהו שקשור למאורעות הקודמים.
עצמתי את עיניי ואימצתי את מוחי בכדי לחדד את הפלאשבק שהכה בי.
'יריות. הצלחתי לשמוע שלוש.
צרחות אימה נוראיות. כולם לפתע השתתקו.
המוזיקה כבתה וכבר לא נשמעו טראנסים ובסים חזקים, קריאות העידוד של משחקי השוטים פסקו, וגניחות הזוגות השיכורים מחדרי השינה הפכו לזעקות של פחד.'
מה קרה לעזאזל?!
'רקיעות רגליים נשמעו על רצפת הפרקט. חלק מעדו, חלק החליקו, הרבה בגלל העומס של האנשים שהסתערו על דלתות היציאה, והאלכוהול שנשפך על הרצפה מהבהלה של האנשים.
זעקות אימה, צרחות, החרישו את אוזניי. כך שלא יכולתי לשמוע דבר מלבד הפאניקה של הנערים בוילה.'
אולם מחשבותיי הוסטו רק לדבר אחד- בק.
האם הוא בסדר? היכן הוא נמצא? האם יריות האקדח פגעו בו? מה קרה לו? הוא הצליח לברוח? הוא במקום בטוח?
דיי עם המחשבות עליו! רייבן תתפקסי! ניסיתי להיזכר במקור היריות, ברגעים שלפני כן, האם זה הוולפניקס ירה? יכול להיות שפיספסתי אותו?
כל הזמן הזה שהייתי מעולפת... הייתי צריכה בכלל לחפש את הוולפניקס. שיט!!! יכול להיות שאיבדתי את הכיוון הכי קרוב שלי לוולפניקס? כנראה.
למה כשזה נוגע למשימה הזאת אני נכשלת?!
את צריכה לעמוד על הרגליים ולהתחיל לזוז. עד עכשיו הסתדרת יפה מאוד לבד וגם עכשיו את יכולה.
אספתי את שארית כוחותיי והעברתי את משקלי לרגליי.
בהתחלה התקשיתי בהתייצבות, אך לאחר כמה רגעים התחלתי למצוא שיווי משקל ולהתאזן.
ראייתי הפכה ממטושטשת ועגומה ליותר מפוקסת וחדה.
ברגע שהתחלתי לצעוד צעד ראשון יד התלפפה מסביב למותניי ומשכה אותי איתה.
חטפו אותי.
ברגע זה התחלתי להילחץ.
אלוהים! אם זה הוולפניקס?!
אם הוא עלה על זהותי וחטף אותי?!
מה אני עושה?!
ניסיתי להשתחרר. נאבקתי בזרוע המחזיקה אותי וסוחבת אותי לאלוהים יודע לאן.
אך הייתי עוד חלשה וניסיון הבריחה שלי נכשל.
YOU ARE READING
kill is the real DEAL
Action"רייבן. שמי הוא רייבן." אמרתי בקרירות. "רייבן.. מעולה. אז, יש הסכם?" הוא שאל לאישור והביא את ידו קדימה ללחיצה. ככה סוגרים עסקות בעולמינו. לחצתי את ידו במהירות והסתלקתי מהמקום לפני שהמשטרה תקלוט אותי. באיזור הזה ניידות מסיירות באופן קבוע. אני לא חושב...
