פרק 25: מכונת החטיפים

34 8 0
                                    

רטט הטלפון נשמע בישבני
הוצאתי אותו מכיסי והבטתי בצג המסך
׳מר גרייטוורד׳

שיט!
שכחתי בכלל מהמשימה שקיבלתי!
מה אני אמורה להגיד לו?!
אף פעם לא איכזבתי במשימה שנתנו לי...
ואם אני אגיד שאני לא עושה את המשימה הוא יתן אותה למישהו אחר..
ואז לא תהיה לי דרך להגן על בק..

מה אני אמורה לעשות?

״ה-לו?״ עניתי בהיסוס. אני בעצמי לא ידעתי מה לומר
״רייבן? שלום לך! מה נשמע?״ מר גרייטוורד אמר בחברותיות שעיצבנה אותי
כאילו הוא לא יודע מה הוא עושה

״חשבתי שהבהרנו שאתה לא יכול לדבר אליי כאילו אני חברה שלך.״ אמרתי לו בציניות.
למרות שזה דווקא היה די ברצינות.

״נכון נכון, צודקת. בכל מקרה רציתי לשאול איך מתקדמת המשימה? הזמן שלך הולך ואוזל..״ הוא אמר לי וניסה לזרז אותי

״הדברים האלה לוקחים זמן! אתה הבאת לי כינוי של בן אדם ואת בית הספר שבו הוא לומד. הוא יכול להיות כל אחד! אז אל תצפה שזה יקרה כל כך מהר. אני עובדת על זה אז תפסיק להתקשר כל חמש דקות וכשיהיו תוצאות אני אודיע לך! להתראות!״ אמרתי לו בקול רם וניתקתי את הטלפון בעצבים

״מי זה היה?״ בק שאל אותי לאחר שניתקתי את השיחה
״סתם... דוד שלי שאל אותי על מישהו מהבית ספר שהוא מכיר ורצה שאני אברר מי זה...״
זה לא בדיוק שקר נכון?
אני כל כך רוצה לספר לו את האמת
אבל אני צריכה לעשות זאת בזמן המתאים
ועכשיו זה לא הזמן הזה

״שנספר להם?״ בק אמר בחיוך נרגש
הוא נראה כמו ילד קטן שבא לך למחוץ לו את הלחיים
אבל לי היה רעיון קצת יותר טוב מלספר להם

״או שאפשר לעבוד עליהם...״ אמרתי בחיוך תחמני ובק החזיר לי את אותו החיוך
אהבתי שהוא הולך איתי באותו הראש
לפחות עם כל פוזת בק החדש עדיין נשאר מעט מבק הישן והטוב.

הגענו למפקדה הסודית וחיפשנו את אמנדה
זה לא היה קשה למצוא אותה, פשוט צריך לחפש גולגול מתוח יותר מרגליים של מתאמנת אומנותית וזאת היא.

התחלתי עם יכולות המשחק המדהימות שלי שהסתכמו בשיעורי הדרמה בבית הספר.
״אמנדה.. יש לנו משהו לספר לך...״ אמרתי עם מבט מהוסס, מפוחד ומאוכזב גם יחד.

״חשוב לנו שתדעי שזו אשמתנו הבלעדית ואנחנו לוקחים את כל האחריות על כך.״
בק המשיך אותי, הוא שחקן כל כך טוב שלרגע האמנתי לו שבאמת נכשלנו במשימה.

kill is the real DEALWhere stories live. Discover now