חשוב לפני קריאת הפרק!
אני מבקשת שתיקחו את הזמן בקריאת הפרק ובסוף השיר תשמיעו אותו שוב. אני יודעת שזו טרחה בשבילכם אבל אי אפשר להגיע לסוף עם השיר מתנגן. לכן, אני לא רוצה שחווית הקריאה תיהרס ובהתאם לזאת תצטרכו להשמיע אותו שוב.
סליחה על החפירה וקריאה נעימה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'כל הכבוד רייבן!' 'מי היה מאמין שתנצחי?!'
'את כל כך חזקה!' 'האלופה החדשה!'
קריאות.
מילים מעורפלות.
צעקות.
כאלו שמעודדות.
אך אותי שום דבר לא עודד.
כל התמיכות והתפיכות על השכם, גרמו לי לבחילה.
הרי זה לא מגיע לי, בק יכול להוריד אותי בשנייה אם הוא רק רוצה.
אבל הוא בחר שלא לעשות זאת,
כדי להגן עליי.
אני לא יכולה לסבול את זה יותר.
דחפתי את כל מי שבא במגעי. עצבים תקפו אותי, סקרנות של 'מדוע בק הפסיד למעני', וכעס.
המון המון כעס.
בעיקר על עצמי, שנתתי לזה לקרות.
רצתי.
הכי מהר שהיה ביכולתי.
יצאתי מן האולם הגדול והגעתי למסדרונות שלא ראיתי קודם לכן.
חדרים קטנים וסוכנים זרים חלפו על פניי, אך לא ייחסתי להם חשיבות.
עניין אותי רק למצוא את בק.
כל כך הרבה דברים יש לי להגיד לו.
להגיד לו שאני מצטערת שלא פעלתי!
שלא עשיתי משהו לטובת שנינו!
שזה לא מגיע לו!
שאלות רבות של 'למה' ו'איך' קפצצו להן בתוך ראשי ויצרו מערבולת של רגשות וכאבים.
פתאום הכל הציף אותי. איך בק התייחס אליי כל הזמן הזה.
הוא רק דאג לי! הוא ניסה להגן עליי!
בכל הפעמים שהיינו יחד, הוא הבן אדם היחיד שהצליח להוציא ממני חיוך מאז מות משפחתי.
הוא היחיד שדקה אחת איתו ובטני מתחילה לכאוב מרוב צחוק.
הוא היחיד שהשכיח ממני את הצרות.
הוא היחיד שלידו הרגשתי שוב מאושרת.
וזה הרגש האחרון שאפשר להגיד עליי.
כל הרגעים שעברנו, מהרגע שנפגשנו לראשונה כשנתקלתי בו בדרכי לחדר המנהל, בקרב העקיצות שלנו, בשיחה שלנו בסיפריה, ובמבטים הנוקבים שנעץ בי בכל הזמן הזה.
במסיבה בשטראוס 10, שהסתכל עליי בעיניו המהפנטות ובמפגש המפתיע באירגון שלהם.
עברנו דרך ארוכה יחד, והבן אדם הזה, עושה אותי שמחה. לא חשבתי שאוכל להגיד דבר כזה על עצמי שוב.
בק עושה אותי שמחה.
הרגשתי שאני יוצאת מדעתי!!!!
חיפשתי אותו בכל מקום אפשרי!
אנשים ראו בי כמשוגעת, ובאמת הייתי כזו!
רצתי עד שרגליי כאבו, וגם אז, המשכתי לרוץ- כי בק חשוב לי!
כן, בק חשוב לי. לקח לי זמן להבין זאת, בעצם, לא לקח לי זמן, פשט הכחשתי זאת.
אולם עכשיו,
אני לא מכחישה יותר כלום.
YOU ARE READING
kill is the real DEAL
Action"רייבן. שמי הוא רייבן." אמרתי בקרירות. "רייבן.. מעולה. אז, יש הסכם?" הוא שאל לאישור והביא את ידו קדימה ללחיצה. ככה סוגרים עסקות בעולמינו. לחצתי את ידו במהירות והסתלקתי מהמקום לפני שהמשטרה תקלוט אותי. באיזור הזה ניידות מסיירות באופן קבוע. אני לא חושב...
