"רייבן? אמנדה רוצה שתתייצבי במפקדה הראשית." סוכן באירגון שכבר ראיתי בעבר הגיח משום מקום וביקש ממני בקרירות לבוא איתו.
לפי המראה של המקום, אני די בטוחה שהמפקדה הראשית זה החלל הגדול עם המחשבים האלקטרוניים שראיתי כשרק הגעתי לכאן.
הסוכן הפריע לשיחה המעניינת שלי ושל המאמן שמסתבר שמו הוא תומס.
דיברנו במשך שעות. הוא סיפר לי חוויות מחייו האישיים ואיך הוא הגיע לסוכנות. הוא הצחיק אותי המון ולא פיספס אף הזדמנות לפלרטט.
"אז כאן נפרדות דרכינו..." תומס אמר בפרצוף עצוב ושירבב את שפתיו כדי להראות זאת.
"כן.. כך זה נראה.. למרות שאני חייבת לציין שהיה לי ממש כיף לשוחח איתך." אמרתי לתומס בחיוך והרמתי את כתפיי לאות הסכמה.
"את בחורה מיוחדת רייבן, תזכרי את זה." תומס אמר לי והחזיר לי חיוך מנחם.
התקרבתי לחבק אותו חיבוק ארוך ואוהב,
ונישקתי אותי נשיקה קטנה בלחי
הוא אדם טוב ואני מקווה לפגוש אותו שוב בהמשך.
"אחמ אחמ!" הסוכן כיחכח בגרונו כרמיזה לכך שאנחנו צריכים לזוז. ניתקתי את החיבוק מתומס ונופפתי לו לשלום, לא יודעת אם יצא לי לראות אותו שוב.
הסוכן הוביל אותנו באולי מיליון מסדרונות ופרוזדורים שונים שלא נתקלתי בהם לפני כן. הייתי בטוחה שהצלחתי להגיע לחדר כושר מהר יותר ממה שלוקח לנו ללכת.
לרגע חשבתי שהוא בעצמו הלך לאיבוד.
אך הבנתי שטעיתי כי בפנייה ימינה נגלה בפני הצג הענקי של האירגון, ולידו עמדה אמנדה מסודרת ומתוקתקת כרגיל.
"הגיע הזמן באמת!" אמנדה התרגזה מעט ועיקמה את פרצופה לאור האיחור שלי.
שמתי לב למבטו הזועף של הסוכן שלידי, שכנראה בגללי הולך לאבד מעט ממשכורתו.
החלטתי לגשת ישר ולעניין.
"למה קראת לי לכאן?" שאלתי את אמנדה בציפיה לתשובה.
"לא חשבת שבאת לכאן בכדי להילחם בכמה סוכנים וללכת לדרכך, כן?" אמנדה אמרה בציניות ועקצה אותי בפעם השנייה היום.
היא חייבת להפסיק לעשות לי את זה.
"אם מר וולפניקס יואיל בטובו להגיע לפגישה נוכל להתחיל לדון במשימה שלכם." אמנדה התרגזה ולא הפסיקה לעטור את פרצופה הזועף.
ברגע שהיא אמרה את כינויו. וולפניקס...
צמרמורת עברה בגופי. מין זרם חשמלי שהחזיר אותי לנשיקה שלנו. שלי ושל בק.
וגם לעובדה שאני ממש לא מסוגלת להתייצב איתו עכשיו למשימה.
או להתייצב מולו בכללי.
רגעים ספורים לאחר תלונתה של אמנדה, בק נכנס לחלל והתקרב אלינו.
לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, או להסתכל עליו.
אני רציתי כל כך לברוח מהרגשות שלי, שלא יכולתי להחזיר אליי את הזכרונות מהנשיקה, אך עם כמה שרציתי, הנשיקה הזאת לא היתה דבר שאפשר לשכוח בקלות,
או לשכוח בכלל.
YOU ARE READING
kill is the real DEAL
Action"רייבן. שמי הוא רייבן." אמרתי בקרירות. "רייבן.. מעולה. אז, יש הסכם?" הוא שאל לאישור והביא את ידו קדימה ללחיצה. ככה סוגרים עסקות בעולמינו. לחצתי את ידו במהירות והסתלקתי מהמקום לפני שהמשטרה תקלוט אותי. באיזור הזה ניידות מסיירות באופן קבוע. אני לא חושב...
