מדהים לגלות איך ברגע החיים שלך משתנים, ככה, בלי שום הודעה מוקדמת, אתה מבין שכל מה שחשבת עד היום מתגלגל ומתהפך במורד הר אל תוך תהום שממנה אין דרך חזרה, אתה מבין, שכל מי שהיית עד היום, כבר לא מי שאתה עכשיו.
אספן הומלקס, השם שעלה בחדשות בכל יום ללא הפסקה, כולם דיברו עליו, כולם ידעו מי הוא, תמונות שלו רצו בעיתונים, על שלטים ברחובות, בכל מקום, כולם הכירו אותו, כולם הכירו את מייסד חברת ההייטק הכי מצליחה שהייתה אי פעם, כולם הכירו אותי. חיי היו הצלחה מסחררת, עסקאות ועוד עסקאות שהכניסו לחשבון שלי מיליונים, אין ספור נשים שהיו משפילות את עצמם מולי, חיים שהתרגלתי אליהם וידעתי שמעטה ואילך הם אלו מה שאני עומד לפגוש כל בוקר. הכבוד שראיתי לאנשים בעיניים שהביטו בי, הפחד, היראה, כולם רצו להיות אני, ובעצם למה לא? שאתה בן 23 וכבר מצליח לסובב על האצבע הקטנה שלך מדינה שלמה, אין מישהו שהיה מהסס לרגע. אבל לא, אני לא ידעתי עד כמה החיים שלי כל כך טובים שכשמשהו אחד יכנס בהם ויזעזע אותם הנפילה תיהיה כל כך חזקה. הייתי כמו כוס זכוכית מבריקה ונוצצת שהונחה על קצה שולחן, משב רוח אחד קטן והיא נופלת מבלי שתספיקו לשים לב ומתרסקת על הרצפה, נשברת לרסיסים שאינך מצליח לאסוף.
ריי, ריי היה אותו סיכה קטנה שפוצצה בלון גדול, אותו גפרור קטן שהבעיר בית שלם, מתחיל לשרוף עוד ועוד חלקים ממני מבלי שום דבר שיכול לעצור אותו, פרח לבן וקטן שהצליח להפיל חיים שלמים. הוא היה הפחד שלי, הסקרנות שלי, ההרס שלי, מקום המפלט שלי, הוא היה הכל, מרעיד לאט לאט את החומות שהקיפו את כולי ושובר אותי, הופך את חיי לאלפיי שיברי זכוכית שלא הצלחתי למצוא דרך לצאת מהם מבלי להחתך. ואיך לא יכולתי להאשים את עצמי, הרי אני נתתי לו להיכנס, לשבור את ההגנות שלי, אני זה שלא שמתי לב באיזה מדרון אני מתגלגל, באיזו אוקיינוס אני שוקע, לאט לאט, מבלי לשים לב, עד שלא יכולתי להביט עליו כבר מבלי לרצות לתפוס אותו כל כך חזק ולא לשחרר. אבל לא עשיתי את זה, לא העזתי, הייתי מאבד את דעתי כל לילה מחדש, מחשבותיי זולגות ישר אל קימוריי גופו הלבן, עיניי מדמיינות אותי תופס את שיערו הבלונדיני שעמד על גבול הלבן. מעולם לא הבחנתי בצבע כזה, לא האמנתי שיצירה כזו יכולה להיות אמיתית, כל כך מדויקת, כאילו העיניים הכחולות והכהות שלו נועדו למוטט אותי מבפנים, שהביט בי במבט אחד ויחיד ושבה אותי, כאילו הייתי עלה נידף ברוח, כאילו כבר לא הכרתי את עצמי.
כבר לא זיהיתי את הדמות שניצבה מול המראה, לא מאמין שנתתי לעצמי ליפול אל המלכודות שבחיים טמנו לי. גבר בן 23 בעל החברה הכי מצליחה ועשירה בארץ מעביר את לילותיו במחשבות על נער פשוט. הרי איך תגיד לחברה ההומופובית של היום שרואה אותך כלא פחות מאלוהים שאתה דוחה את כל הנשים שנופלות לרגליך לטובת ילד בן 17 שעדיין לא סיים את לימודיו? אי אפשר. וזה הרג אותי, ידעתי שלעולם לא אניח את ידיי עליו, התפללתי לאלוהים שיברח ממני, שיצא מחיי, שיפסיק לשגע אותי רק מלחשוב עליו מתחתיי. הייתי חסר תקנה, שום דבר לא עזר לי, לא משנה כמה נשים עברו במיטתי במטרה לשכוח אותו, שום גוף לא הצליח להשכיח אותו, ושהייתי מגיע לפורקן שהרעיד את גופי, זה לא היה אחר מאשר הוא שדימיינתי מול עיניי, נער בלונדיני עם עיניים כחולות כמו שמיי הלילה שסירב לעזוב את חיי. אז ברחתי, כמה רחוק שאפשר, עזבתי את לונדון הקרה ונעלמתי מהעיניים של כולם. אף אחד לא ידע היכן אני, אף אחד, לא הוריי, לא השותפים לחברה שלי, לא אף אחד. גם לא הוא. כשהתקשר אליי כל כך הרבה פעמים, משאיר אחריו הודעות קוליות מלאות בבכי לא יכולתי שלא להישבר, אבל הוא לא הבין שהוא שבר אותי קודם, הוא לא שאל אותי וחיסל אותי ברגע, ומה נותר לי לעשות לפניי שאאבד את שפיותי? לא משנה כמה עיסקאות מצליחות שנוצרו בזכותי, אף אחד לא יכל לעשות טעות כזו נוראה כמוני, אם הייתי שבור בגללו, עכשיו אני מרוסק בלעדיו, מרוסק. חצי שנה שהעברתי כמו אדם מת, עובר מכדורי דיכאון כאלה לאחרים, לא מצליח לקבל את העובדה שטעיתי, 'הרי הוא יהרוס את כל החיים שלך! הוא נער! אם רק תגע בו יכניסו אותך לכלא אפור וגדול שבו תגית גדולה של 'הומו' תקועקע על מצחך, תאבד את הכל, הכל!" אלו היו המחשבות שרצו בראשי שעזבתי, מזוודה קטנה בידי וכאב מר בתוכי.
ועכשיו, אני נשען על דלת מכונית הספורט שלי, האהובה עליי, משקיף על הבית של הנער המשגע כשסיגריה בין שפתיי, שואף את העשן על תוך ראותיי. אף אחד לא יודע שאני כאן. זוהי שעת לילה מאוחרת וזה רק אני כאן ברחוב הארוך. חצי שנה, חצי שנה שלא פגשתי בו, מעביר לילות ארוכים בייסורים ובכאב רק מהמחשבה עליו, והינה אני כאן, חוזר אל הפרח הלבן שלי, ואף אחד, אף אחד לא יכול לעמוד בדרכי.
~~~~~~~~~~~~~~~
אההה!! אני צורחת, זה הספר החדש שלי ואני כל כך מקווה שתאהבו אותו, חיכיתי להוציא אותו כל כך הרבה זמן והינה הוא😆 יותר ממוזמנים להגיד לי מה דעתכם🤗🤗
YOU ARE READING
My white flower
Romanceהוא לא האמין שאחריי חצי שנה שלמה שהיה רחוק מכל מה שהכיר, מהבית שלו, מהעיר שלו, מכל החיים הקודמים שלו הוא חוזר למקום שגרם לו לברוח מלכתחילה. ביום שבו פגש את הנער התמים הוא ידע שמשהו השתנה, שמעכשיו החיים שלו לא יחזרו להיות כפי שהיו לא משנה כמה ינסה, א...
