לונה פארק

917 88 13
                                    

הפרק מוקדש לחברה המדהימה והתומכת שלי osnatagnyhou

נמ ג׳אנגקוק

מכבה את השעון המעורר שלי שכיוונתי שלוש שעות לפני הזמן הנקבע
מתקלח וחופף, מתיז עלי קצת בושם ומסדר את השיער
עומד זמן מה מול הארון ובסוף לובש חולצת גוצ׳י אדומה ומעליה סוודר פומה לבן אותו אני מחליט לקשור לבסוף סביב המותניים כי חם מידי, יחד עם שורט אפור מעל הברך וגרביים גבוהות של פומה.

אוכל ארוחת בוקר קלילה שכוללת גרנולה עם יוגורט ופירות חתוכים בצד, שותה תה וחצי שעה לפני השעה המובטחת אני דוחף את הפלאפון לכיס האחורי בג׳ינס ואוזניות שם באחד מכיסי הסווצ׳ר
מחליק את הנעליים לואנס שחורות

סו ג׳ו יין מחכה לי בכניסה ולאחר שאני מתיישב במכונית הוא מרגיש כנראה בעצבנות ההולכת וגוברת שלי כי הוא לא נוסע, במקום זה הוא מסתובב אלי ושואל אותי "מה מטריד אותך אדון צעיר?"
אוי הלוואי והייתי יכול לומר לו שהמורה שלי ממלא את מחשבותי וגורם לליבי לפעום במהרה ולהרגיש חשוב
הלוואי והייתי יכול לומר לו שאני גיי
"א-אומר לך בערב... אתקשר אליך כשנתחיל לסיים.."
"כן" רוכן לעברי ומלטף את שיערי ואני נותן לעצמי להתמסר לתחושה המגינה והאבהית שאצבעותיו דמויות העכביש- דקות וארוכות מקנות לי

כשסו ג׳ו נותן לי סימן אני מצווה על טאה, שיושב לצידי ומדבר על מתקנים שהיה עליהם ולונה פארקים בחול לעצום עיניים, מוציא מטפחת שחורה וכושר סביב עיניו "בלי להתלונן טאה טאה זאת הפתעה" אני אומר מנסה לשלוט בהתרגשות שהצליחה לחדור לקולי
הוא רוטן וזורק את ראשו על הכתף שלי מה שגורם לי להסמיק וללשוני להסתבך

שלוש דקות עוברות ואני עוזר לטאה לצאת מהמכונית, רוכן לעברו להותיר את החגורה שלו שואף מלא ריאות את ריחו הנהדר
ומחייך לעצמי, הוא לוקח את ידי שמתחילה להזיע ואני מרכין את ראשי ומרופף את האחיזה "יאאא אל תעזוב לי את היד אתה נוטש אותי פה?! זה ניסיון רצח???"
אני צוחק בקול "מ-מה? לא היד שלי פשוט ממש מזיעה וזה מגעיל"
"הא? זו סיעה זה לא מגעיל, זה מקסים שאתה נלחץ מלהחזיק ידיים"
אני שותק במבוכה, מוביל אותו עד הכניסה
"שחרר לי את היד טאהטאה"
אני נעמד מאחוריו ומסיר לו את הכיסוי וההפתעה מרוחה לו על כל הפנים
אני לא אוהב לנצל את המשרתות אבל הן שמחו לשמוע שאני יוצא ליום עם חבר אז הן קישטו הכל עבורי ואני חייכתי בסיפוק
"וואהההההה זה מדהים!! מה זה כל זה?!?!"
שואל בהתפעמות למראה שער בלונים צבעוניים שמעליו אותיות מרחפות קשורות לשער ויוצרות את המילים "have fun!!!"
אין אנשים, גם לא עובדים. האנשים היחידים הם אנחנו, אני יודע להפעיל את כל המתקנים ומה לעשות בעת תקלה, המזנון פתוח כמו כל הדוכנים, אבא שלי עשה את העבודה באופן יוצא מן הכלל, אצתרך להודות לו על זה מאוחר יותר, ובגדול.

𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰Where stories live. Discover now