נ.מ טאה
לא משנה איך חשבתי על זה
כל המחשבות השמחות והפנטזיות המתקתקות על העתיד שלנו נמחקו מהמוח שלי מהרגע שראיתי את ג׳ונגקוק מנסה לקום ואז נופל בכאב
איך יכולתי לעשות לו את זה???
אני הרסתי את יצירת האומנות השברירית הזאת
הוא הרי רק נער!
הוא נער עשיר מאוד ומיוחס מאוד!
ומה יאמר אביו?!
הוא בוודאי ינשל אותו מהירושה או יסלק מהמשפחה
כפי שהכרתי את אביו מהסיפורים של ג׳ונגקוק וממה שראיתי הדבר בהחלט הגיוני
וכמו שאני מכיר את ג׳ונגקוג הוא יזרוק את כל העתיד שלו למען האהבה, ואני לא הייתי מוכן לזה.
חשבתי על זה כל הבוקר, לא הייתי מרוכז וראיתי שג׳ונגקוק מתחיל להבחין בזה. אז הלכתי הביתה, הוצאתי את כל המתח והרגשות הסוערים על שחייה של עשר פעמים לכל צד עד קצהו של שובר הגלים הארוך וחזרה. חזרתי הביתה מתנשף, התקלחתי וחשבתי
לא משנה כמה פעמים גילגלתי את הסיטואציות האפשריות בראשי, כולן הגיעו למסקנה אחת. אני חייב להפרד מג׳ון ג׳ונגקוק
אהבתי אותו בכל ליבי אבל לא הייתי מסוגל להרוס את העתיד של הקטן למען אהבה שרק התחילה.
לאחר ששיחקנו במשחקי וידאו, או ליתר דיוק ג׳ונגקוק שיחק ואני ללא כל הצלחה ניסיתי להתרכז בדמויות המרצדות מולי הוא נאנח ושואל "טאה יש משהו שאתה רוצה לומר לי...?"
אני מרים אליו מבט למאות הפחד להסגיר את הרגשות שלי לעונה בקול יציב ככל האפשר "נדבר מחר בבוקר, אני צריך לישון על זה". זה לא שקר.
"אתה יודע שנינו יכולים לישון על זה, שתף אותי טאהטאה אני לא אכעס" הוא עונה
איך אני יכול לתת לו פשוט ללכת? אני מתייסר ומשפיח מבט.
"אני הולך לשירותים.." הוא אומר בקול חנוק,
"אתה צריך שאעזור לך או אקרא ל-" אני שואל. הדלת הנטרקת קוטעת את דברי
לפני שהוא מספיק לסיים את המשפט אני טורק את הדלת לא רוצה שיראה את הדמעות שלי הוא אפילו לא רוצה לגעת בי אני חושב לעצמי,
אני עדיין נאבק עם עצמי כשהדלת נפתחת ונסגרת אני נוטה על עצמי חיוך. מנסה לעודד אותי שזה לטובתו ושכך עדיף.
המסכה השקרית מתנפצת לחתיכות למראה שובלי הדמעות מהעיניים הנפוחות של הקטן. בלי לחשוב לרגע אני מתרומם מהמיטה ומצמיד אותו לחיבוק חם
הוא מושך באפו. הכתף שלי נראה. הוא לא מחזיר חיבוק
"למה אתה בוכה קטני?"
"כ-כי אני מגעיל ו-ו-ו- את לא רוצה אותי יותר.. אני לא טוב בשום דבר ו-ו-ו-"
אני נבהל מהמילים שלו
לא לא לא
דמעות מתחילות לזלוג מעיני אני אוחז בכתפיו של ג׳ונגקוק
אני לא מסוגל לשלוט בקול שלי, אני מעוצבן, אני זועם
על עצמי...
"לא!" אני זועק
"אל תאמר את זה! אתה יפהפה אתה מושלם אתה טוב לב ורגיש לאחר אתה יפה אתה מלאך. אתה לא מגיע לי" אני אומר בקול רועד
מבטו המושפל מתנתק מהרצפה ומתחבר לעיני "אז למה אתה מתחמק ממני כל היום?" הוא לוחש
אני נושם עמוק
"קוקי. בוא נפרד"
"אתה סותר את עצמך!!!" הוא צועק עלי, דמעות יורדות מעיניו בלי הפסקה
אני רומס אותו ואת עצמי אבל אני חייב להחזיק מעמד ולא להתפרק מולו כי אז זה לא יצליח
"קוקי. אני אוהבת אותך לנצח. אבל אני נפרד ממך"
ראשי נהדף הצדה והלחי שלי בוערת מכאב, אני בולע גוש בגרון ועוצר את הדמעות
"אתה דפוק קים טאהיונג! אני שונא אותך אתה חסר מוח וחסר טאקט! אם היית אוהב אותי באמת לא היית נפרד ממני!"
צועק עלי לאחר שסתר לי סתירה מצלצלת.
אני מרגיש את הלב שלי נעקר מהמקום ומתפורר לאבק שנסחף ברוח. כל מה שהוא אומר נכון.
"אם זה בגלל האבא הדפוק שלי אני אטפל בו, אני אדבר אתו! אם זה בגללי אני אנסה להשתפר א-" הוא מנסה בחוסר אונים מובהק
"אתה לעולם לא תהיה הסיבה שאני נפרד ממך. אתה מושלם" אני אומר
ולבסוף תופס מהר את העורף שלו ומצמיד אותו לנשיקה גרסיבית מלאת תשוקה בה אני מנסה להעביר כמה אני אוהב אותו וכמה זו לא אשמתו. אני מתנתק באותה הפתאומיות שנישקתי אותו, מעדיף לא לדעת אם יחזיר נשיקה או לא.
אני מסתובב והולך כשאני יוצא מדלת הכניסה, אני מתחיל לרוץ. הדמעות זולגות על פני ומטשטשות ראייתי. אני לא רואה שום דבר.
אוקי אני ממש מצטערת שלא העלתי נצח הייתי חולה והיה לי עומס וממש לא אהבתי איש שבפרק הזה יצא ואני באמת נורא נורא מתנצלת אני אשתדל מאוד להעלות בשישי אחרה"צ אי בשבת בבוקר
אני באמת די תקועה עם הפרקים כי לרוב הייתי שומרת פרקים ספייר אבי ההשראה פשוט לא באה אליי *דמיינו תנוחה דרמטית עם גב כף יד על המצח מבט למעלה ואנחה*
אז כן אני הייתי אני
אתם הייתם בני תמותה חמודים (ואל לנו לשכוח את העוגיות הערפדית שלנו שהפרק הבא מוקדש לו~ אוהבים אותך akoarmy)
עוד שתי צפיות וזה 600!!!! המספר הכי גבוה שאי פעם הגעתי אליו אני בוכה מאושר אתם כאלה נאמנים אוהבת אותכם ומקווה מאוד לפרסם הכי מהר שאפשר פרק טוב
YOU ARE READING
𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰
Romanceקים טאהיונג בן ה 21 חי את חייו על הגלים, רוח מלוחה מבדרת את שיערו ועורו השזוף מקרין את נשיקות השמש, הוא ניזון מתשומת הלב שניתנת לו מגברים ונשים כאחד. לעומתו, הנער הצנום והחיוור לא שש ליצור קשרים, להיחשף אל העולם החיצון. ג׳ון ג׳ונגקוק בן ה 18, חי בצל...
