נשימה משותפת

548 71 3
                                    

מעלה היום שני פרקים כפיצוי על התקופה הארוכה שלא הייתי
כל כך מרגש לחזור ולראות כמעט 1.5k 💗🌼
אתם הכי שיש

נ.מ ג׳ונגקוק

אחרי כל מה שקרה הרגשתי מת לגמרי
לאחר שהתיישבו לשולחן הארוחה ראשי הלם בכאב, הוא היה מפוצץ מחשבות שגרמו לרגלי לקרוס תחתי ברגע שהגעתי בריצה כושלת לשירותים והקאתי את הנשמה. מין הו הייתה שם למחות את פי ואת זיעתי ולהביא לי כוס מים חמימים
אי אפשר היה לכעוס עליה או להאשים אותה בכל המצב, כי האמת הייתה פשוטה מאוד- זו לא אשמתה, וזו מעולם לא הייתה
לכן כשכולם התפזרו היא נשארה לצידי, ישבה על עדן החלון והרגיעה אותי שהכל יהיה בסדר ושזו אי הבנה, כאשר הדברים יונחו על השולחן העל יתבהר ונחשוב כולנו ביחד מה לעשות

נמנמתי קלות, נותן לעצמי להתמסר לתחושה האימהית שהיא מקרינה גם ללא כול מגע
קימטתי את מצחי כשהפלאפון שרטט בכיס הסווצ׳ר שלבשתי הפריע למנוחתי "מי יכול להיות בכזו שעה?" מלמלתי משפשף עיניים

התקבלה הודעה חדשה מ"טאטא אהובי💖"
הלב שלי צנח
התרוממתי במהרה, ידי רעדו "מין הו" קולי רעד
בלעתי רוק והרטבתי שפתי "טאה רוצה לדבר"
היא התקרבה והתישבה לצידי, קוראת את ההודעה הקצרנית
"תשאל איפה לפגוש אותו"
וכך עשיתי והתגובה לא התמהמה לבוא "ברחבה של הטיילת, איפה שהספסלים מול הים"
"אני בא" ידי הקלידו בזמן שכבר התרוממתי, לקחתי את המעיל והצעיף והתחלתי לרוץ
לאחר עשרים דקות כבר הייתי שם, מזיע וקצר נשימה,העיניים הדומעות מהרוח הקרה שהצליפה בפני פגשו במבטו היציב של טאה, השיער שלו היה סתור והוא היה חיוור, הוא לבש בגדים שמעולם לא ראיתי אצלו בארון והתעטף במעיל, אלה שזה לא היה המעיל החום הארוך האהוב והיחיד שלו, זה היה מעיל שמעולם לא היה לו...

הוא החווה לי בראשו להתיישב, נזרקתי על הספסל ולקח לי זמן לגמוע מספיק אוויר על מנת שאוכל לדבר "אני יכול להסביר" אמרתי לבסוף
"תסביר" הוא אמר בקול צרוד וכשנפנתי להסתכל בו ראיתי גם שעיניו היו נפוחות ואפו אדום

אז הסברתי הכל מההתחלה ולבסוף הוספתי "מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך, מעולם לא אהבתי בן אחר מלבדך, שלא לדבר על בנות. טאה... אתה האדם היחיד שאני אוהב לנצח לעד וכלום לא ישנה את זה"

כשסוף סוף הרמתי את המבט מכפות רגלי ראיתי אותו מפנה מבט ואת גופו רועד ומטלטל עם הייפחות שלא הוציא "אוי טאטא" עיני נמצאו בדמעות יד אחת שלי משכה את ראשו אלי כשהאחרת חובקת אותו ומלטפת"
בכי ויפחות קורעות לב נמלטו משפתיו וכשמלמלתי לאוזנו "תסלח לי טאטא אני אוהב אותך סליחה שלא יכולתי להסביר מוקדם יותר אני לא עוזב אותך"

"אני- כ-כ-כזה א-אידיוט ש-ש-שלא סמכתי עלייך אוי ק-קוקי שלי סליחה ת-תסלח לי ש-ש-שפטתי  כל כך מהר" הוא פלט בין יפחות"

"ששששש זה בסדר טאטא"

נ.מ כללית

לאחר שהשניים נרגעו והלילה כבר העמיק והיה בשיאו השניים היו נתונים זה בזרועותיו של זה, הביטו בגלים השחורים ובאורות הנוצצים שהקיפו אותם והפכו את האווירה למלאה בקסם, כאילו הסצנה של הנסיך שמצא את נסיכתו והציל אותה יצאה מדפי אגדה והתממשה לנגד עינינו
אלה שהנסיכה כלל לא הייתה נסיכה,
זה היה סיפור על שני נסיכים, ללא כתר נוצץ או עם להנהיג
הממלכה של השניים הייתה שייכת אל ורק להם והייתה מלאה רומנטיות ואהבה. ממלכת האהבה הנצחית

אין כמו פרק קיצ׳י והמון הצבעות ותגובות מקוראיי האהובים כדי לשפר מצברוח נוראי וחוזר מוטיבציה! אוהבת אותכם המון!!! 🌼🌼🌼

𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰Where stories live. Discover now