נ.מ ג׳ונגקוק
התגנבתי בשקט למטבח מבלי להעיר את טאה וקראתי את ההודעות ממין הו שברובן היה כתוב לעדכן אותה ושהכל יסתדר ושאני לא צריך לדאוג. עדכנתי אותה במצב והיא כתבה שארבעתינו צריכים להפגש פנים מול פנים, עניתי לה שלקראת חמש זה בסדר, באחת המסעדות על החוף.
התקלחתי בזריזות ולאחר שסיימתי להכין ארוחת בוקר מהמצרכים שהלכתי לקנות נכנסתי לחדר בשקט והתחלתי ללטף ברכות את שיערו של טאה.
"טאה... אתה צריך להתעורר ולאכול"
רטן בתשובה והתהפך לצד השני גרם לי להתעצבן ולעלות מעליו להתחיל לנשק את פניו נשיקות קטנות "טאהטאה אתה צריך להתעורר האוכל יתקרר"
"ממממ תן לי לאכול אותך"
הפנים שלי התלהטו במהרה "יא ביצ׳סו?! איך אתה אומר דבר כזה על הבוקר.... סוטה"
"חחחח העוגיה הקטנה שלי מתביישת. אבל היא שייכת רק לי ורק לי מותר לאכול אותה"
"פאבויא... הוא שיכור עוד לפני שהתעורר שלא לדבר על שתה..." התנשפתי במבוכה, נשען על הדלפק במטבח לאחר שברחתי מהחדר לא לפני שווידאתי שהוא באמת בא
פיהוק גדול קטע את בליל המחשבות על המשך היום. פגשתי במבטי את טאה משפשף את עיניו כמו ילד קטן בפיג׳מה הגדולה שלו ומתיישב מול השולחן, אני מצתרף ומתיישב מולו.
"איך ישנת?"
"טוב, מתי התעוררת? הבית נקי, ארוחת בוקר ממצרכים שמעולם לא היו לי מוגשת, הכלים שטופים ואתה נקי ולובש את הבגדים שלי"
חיוך ממזרי מפציע על פניו
"אה... לא ממש מזמן, לא רציתי להעיר אותך סתם אז החלטתי לעשות משהו מועיל..."
"אייגו... אישה טובה שלי" הוא מלטף את פני ברוך ורוכן לנשק אותי
השפתיים שלו מותירות טעם פנקייקים עם ריבת פטל
"קבענו להפגש ארבעתנו היום. מין הו, בן הזוג שלה ואנחנו" אני אומר בשקט
הוא מהנהן קלות בתשובה ואנחנו ממשיכים לאכול בשתיקה
"אנחנו נמצא פתרון" אני משפיל מבט ממצמץ במהרה ולוחץ את ידו של טאה
הוא מרים מבט אני שומע את הכסא נגרר על הרצפה
לפתע זרועותיו החסונות עוטפות אותי בחיבוק חזק "טאטא אני בן זוג נוראי!" אני מטייפח בשקע צווארו
"די די עוגייה שלי אתה לא אשם בכלום ואתה לא בחרת בכל זה"
"עדיין" אני מושך בכתפי בחוסר אונים
"נלך להתארגן?" הוא מושך אותי קרוב אליו
"אבל יש עוד המון זמן" אני מיילל
"אפשר ללכת לטייל בנתיים, ולקראת ארוחת צהריים נאכל ונלך למקום המפגש"
הזמן הגיע ואנחנו מתכנסים במסעדת החוף
"מין הו" אני מנופף לה לשלום
"אני חושבת שלא יצא לנו להכיר עדיין" אומר הבחור לצדה בקול רך
"קאנג ג׳ה הא" הוא מושיט את ידו לטאה שמואל את ידו "קים טאהיונג, קרא לי טאה"
"ג׳ון ג׳ונגקוק" אני מהנהן ולוחץ את ידו
"נעים להכיר, את קים מין הו?" טאה שואל
"מין הו" היא מהנהנת
"בוא לא נסתובב סביב, יש לנו בעיה" אני נאנח ורואה את טאה נבוך לצידי מגרד את עורפו וזע באי נוחות.
"קאנג ג׳ה הא אוהב את מין הו, אני אוהב את טאה, קים מין הו ואני... מאורסים"
"למה שלא... נגור ביחד, נקנה בית גדול ושני הזוגות יגורו בו ובמקרה של ביקור או משהו לא תהיה באמת בעיה..."
"אני חושב שזה יכול להוביל להמון צרות. שקר גורר שקר" טאה מחסיר ליין הוא מבט יציב, היא מניחה את הידיים על המותניים ופולטת נשיפה "זה נכון, אבל בכנות? אני לא רואה שיש למישהו פתרון טוב יותר, והוא עושה, אין לך מושג בדרך המחשבה של אנשים כמו ההורים שלנו"
"עשירים?" הוא שואל בלגלוג
"בעלי אגו נפוח שחושבים שהכסף שלהם זה הפתרון להכל" היא נושפת לכיוונו ואני מבחין בקאנג ג׳ה הא מניח יד על כתפה ולוחץ אותה
המתח מורגש באוויר, אני נוטל את ידו של טאה
"אני חושב שבתים צמודים זה הרעיון הכי טוב בנתיים, לא אותו בית כי בכל זאת אנחנו בקושי מכירים ואני בטוח שלא אתם ולא אנחנו לא נהנה משהות 24/7 באותו בית על זוג זר"
YOU ARE READING
𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰
Romanceקים טאהיונג בן ה 21 חי את חייו על הגלים, רוח מלוחה מבדרת את שיערו ועורו השזוף מקרין את נשיקות השמש, הוא ניזון מתשומת הלב שניתנת לו מגברים ונשים כאחד. לעומתו, הנער הצנום והחיוור לא שש ליצור קשרים, להיחשף אל העולם החיצון. ג׳ון ג׳ונגקוק בן ה 18, חי בצל...
