פרק כושל רצח מצטערת על זה🙏
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
נ.מ ג׳ונגקוק
בשבועיים שעברו מהגעתנו הביתה עם אוורסט וגרייס הכל השתנה כל כך.
קנינו בית גדול יותר בשכונה לאחר שמכרנו את הקודם וכל ארגזי הקרטון והתיקים הגיעו לפני מספר שעות, השעה הייתה מוקדמת אך כולם היו ערים ונרגשים לעצב את הבית החדש ולהכניס אליו אופי
אוורסט וטאה ישבו לכוס קפה, מתכננים צביעות שונות בכל חדר ואני בנתיים השתעשעתי עם גרייס על צורת הריהוט בחדרים, דברים שנקנה, טיולים ומסיבות שנארגן ואיך החיים הולכים להיראות ברגע שהכל יהיה מוכן
ההתרגשות התזזיתית הורגשה באוויר למרות שהשעה הייתה רבע לשש בבוקר.
"אבא, אנחנו מתחילים לצבוע, תוכל לעשות טובה ולעשות סיבוב עם גרייס לקנות שני... Tools שהתפספסו, זה בשביל השכבה האחרונה של הצבע שנעשה כנראה בשלב מאוחר יותר. ברגע שנסיים נוכל לנסוע לקנות ריהוט ולהתחיל לשים הכל on it's place"
אוורסט אומר, ניצב לידי, מאחוריו עומד טאה ומשלב ידיים כמו האבא הגאה שהוא (תרתי משמע)
"אייגו בן שלנו אנחנו ממש גאים בך! אתה יכול בקלות להפוך למנכ''ל חברה מצליחה בקרוב, המנהיגות נמצאת בדם שלך" גרייס גלשה מברכי וחיבקה את מותני אחיה
"תחזור בקרוב אחי!"
צחקקתי ונשקתי ללחיו "בואי גרייס, נקנה לאוורסט ולאבא כלים כדי שיוכלו להפוך את הבית לצבעוני ויפה"
"אנחנו לא צריכים למהר" אמרתי לגרייס כשרכנתי לחגור אותה "אולי אפילו נוכל לקפוץ לסיבוב בקניון" אני קורץ אליה
"קניון?" היא מביטה בי בעיניים תוהות
"כן אמממממממ...." חיפשתי את המילה
"Mall" השבתי
"כן כן בוא נלך ל ק-ניו-ן קניון אבאל'ה!"
"וואו גרייס את כל כך מוכשרת! את לומדת כל כך מהר! וואו ברצינות את בטח גאון! דגדגתי אותה והיא צווחה וצחקקה בהנאה גדולה
כשהגענו לקניון שרק נפתח גרייס ממש זרחה מאושר והיה נראה בבירור שהאירה את היום לכל המוכרים המוטשים שקמו בשעות מוקדמות לפתוח ולנקות את החנויות, היא נופפה, ריקדה, הסתובבה וחייכה לאנשים ולעצמה ואני נהנתי לצפות בה, לצלם אותה ולצחוק אתה.
"אבאל'ה אפשר שנלך להסתכל על הנעליים ששם?" שאלה אותי בהתרגשות ואני רק חייכתי והשבתי לה שבשביל זה אנחנו כאן.
לאחר שמדדה חולצות, מכנסיים, חצאיות, שמלות, סריגים, נעליים ומה לא, החלטנו לקחת הפסקה ולשבת לאכול דונאטס
לא קניתי יותר מידי, זה לא שהייתי קמצן, אבל ידעתי שהיא עדיין גדלה ושבעוד שנה-שנתיים נקנה בגדים חדשים ואני לא רואה סיבה להוציא סתם ככה כסף.
"מה את רוצה שנקנה לאבא ולאוורסט?" שאלתי אותה
"אולי נקנה בגדים תואמים?" היא הציעה
"וואו צ׳ינצ׳ה את באמת גאון איך אני לא חשבתי על זה?" ובאמת התפלאתי מהרעיון הגאוני
לאחר שקניתי דונאטס לבנים בבית, בחרנו סוודרים תואמים בצבע לבן עם רקמה כסופה שיוצרת כוס קפה ועוגיות וצעיף אפור לבן עם כיתוב "משפחה" באנגלית ובקוריאנית. זה היה מושלם!
בזמן שגרייס הסתובבה בחנות ופקחתי עליה עין, קניתי שני סוודרים נוספים וכיבסה לבנה וצמרירית שמחזיקה לב עליו כתוב kiss me, שילמתי על הכל, לקחתי את ידה של גרייס והלכנו לכיוון המכונית
קנינו את מה שהתבקשנו לקנות וחזרנו בשמונה וחצי הביתה, ריח צבע עמד באוויר וקולות מוזיקה וצחוק נשמעו מאחד החדרים
הנחתי את השקיות בכניסה ונכנסתי עם גרייס לחדר "אנחנו בבית, מה שלום הבנים היפים שלנו?"
"הבן שלנו מוכשר נורא, כמעט סיימנו את החדר השני, אנחנו מתקדמים מהר מאוד, כדאי שתחליפו לבגדי עבודה ותצטרפו לחגיגה" טאה אומר
"מעולה, הבאנו דונאטס, תעשו הפסקה קלה, גרייס ואני בנתיים נתכנן מה יהיה איפה ונעשה רשימת קניות להערב." אני נושק לשפתיו של טאה ויוצא מהחדר כשגרייס בידי וקולות המוזיקה והצחוק נותרים באוזני.
תצביעו, תגיבו מה חשבתם או כל דבר אחר
אנחנו כמעט בסוף?! 😵
YOU ARE READING
𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰
Romansaקים טאהיונג בן ה 21 חי את חייו על הגלים, רוח מלוחה מבדרת את שיערו ועורו השזוף מקרין את נשיקות השמש, הוא ניזון מתשומת הלב שניתנת לו מגברים ונשים כאחד. לעומתו, הנער הצנום והחיוור לא שש ליצור קשרים, להיחשף אל העולם החיצון. ג׳ון ג׳ונגקוק בן ה 18, חי בצל...
