נמ טאה
לאחר שבקושי עצמתי עין בלילה מרוב התרגשות על הנסיעה עם קוקי ללונה פארק אני כובש אכזבה בבוקר כשאני באה להעיר אותו והוא מעווה את פניו ואומר שיש לו כאב ראש
"אוי מסכנוני להביא לך משהו?" אני שואל
"אוי טאהטאה אני כל כך מצטער שבגללי אנחנו דוחים את זה.. ציפיתי לזה כל כך"
"אל תדאג לזה קטני הכי חשוב הבריאות" אני מרגיע אותו בחיוך וקריצה
"את מה דעתך על יום כיף ביחד? אני אהיה המשרת הפרטי שלך, אני אכין לך אוכל, נראה סרטים, אני אקריא לך סיפור ואענה על כל השאלות שלך וככה נוכל להתקרב!" אני אומר בשמחה רואה ניצוצות התרגשות בעיניו
"יאא יום שלם עם היונג!"
די מתפלא מכך שהנער הארנבי הקטן שהותרתי בחדר היה כל כך סגור ןמסוגר רק מלפני כמה ימים
אז את היום אנחנו מבלים בצפייה בסרטים, שאילת שאלות אכילה והתכרבלות
"המממממ" חושב ולועס חטיף נאצ׳וס שממלא את כל הלחיים שלו לבסוף בולע ושואל "מ-מה הסוג שלך? עם מי היית יוצא?"
קצת נבוך מהשאלה אבל די בטוח בתשובה אני עונה ,"מישהו נחמד וחמוד שיהיה לצידי ולא יבגוד בי, שנהיה מאוהבים והוא ייתמוך בי כשצריך ויתקין אותי כשאני טועה..."
"מישהו?" הוא שואל
"אני.... גיי" אני אומר בשקט
"ג-ג-ג-ג-גם..... א-אני. נראלי"
מופתע קצת מההצהרה הזו, חמימות פושטת בחזי וחיוך עולה על פני למראה ארנב קטן מתוק עטוף שמיכות ומסמיק
"תורי!" אני מכריז
"מה הטעם שלך בגברים?"
מסמיק עוד יותר לבסוף אומר "מישהו נחמד שיידאג לי ויהיה שם, שינחם אותי כשקשה לי ויצחיק אותי ויעטוף אותי שייתן לי תחושה שאני מוגן" הוא מסיים בחיוך קטן כשהוא מחבק כרית ומעלה את העיניים שעד רגע זה היו מושפלות, אלי
המראה שלו גורם לדם לזרום לפני וכנראה ניכר באופן ברור "היונג, אני חושב שאתה חולה.. הגיע הזמן להתחלף בתפקידים" הוא מסיר מעליו את השמיכות ואני מושך את ידו על מנת שלא יקום
הוא נופל אחורה מחוסר שיווי משקל כך שאני מסובב את ידו ומניח את ידי על גבו ומסובב אותו אלי כדי שאוכל לשלוט יותר בנפילה שלו
ג׳ון ג׳אנגקוק נח בחיקי, מבוהל מעט ומתנשם, ליבו פועם כנגד זרועי ושתי רגליו מפוסקות מעל רגל אחת שלי
הפנים שלו כל כך קרובות שאני יכול לספור את הריסים שלו ולראות עוד גוונים של חום שיוצר משחק האור בעיניו
הגוף שלי נדלק לגמרי
השיניים הקדמיות שלו בולטות ומציצות בחמידות מהשפתיים העסיסיות והמבריקות שלו, יש לו ריח משכר
אני רוצה אותו.
הפנים של שנינו מוצפים אודם ושנינו קופצים, הוא כנראה מבהלה, אני כי הייתי נורא נבוך ואין סיכוי שאני אתן לו לראות שאני נדלק ממנו, הוא תלמיד שלי לכל הרוחות אבא שלו היה הורג אותי אם היה יודע שהבליטה שגדלה במכנסיים שלי הייתה מהקרבה עם הבן שלו
רק למחשבה הזו אני מזדעזע
"ס-סליחה" אני אומר
"לא רציתי שתלך... יצא קצת אלים.. סליחה"
אני מרכין את ראשי בבושה
יכולתי לפגוע בו ככה!
"טאהטאה זה בסדר תרים את הראש"
אני לא מסוגל, נבוך מידי מהמחשבות שלי ומהתגובה המלוכלכת של הגוף שלי
אצבעות קרירות מושכות את סנטרי למעלה ופוגשות בפניו העגלגלות של הנער המלאכי
"תסתכל עלי." הוא אומר טיפה מעוצבן
"זה... כל כך מביך"
"אני מביך אותך?" הוא שואל
"לא!" אני מתפרץ
"אני מביך אותי..."
מצחקק מרפה מפני, מלטף את שיערי מקפץ בקלילות מהמיטה ויוצא מהחדר
ג׳ונגקוק הותיר חלל גדול וריק אחריו, בחדר ובפני שהשתוקקו לעוד ממגעו
תוהה לאן נעלם, מתחפר במצעיו המקומטים והמבולגנים עליהם שהינו כל היום בפטפוטים ואכילה
לאחר כמה דקות הוא חוזר ונושא עמו מעטפה לבנה ממנה הוא שולף שני כרטיסים "אנחנו הולכים בראשון" הוא מכריז "מקווה שתתאפק עד אז"
"תחלים קודם ונראה"
"אייש לא כיף איתך נו הראש שלי כבר לא כואב כי נחתי והשתחררתי מכל האווירה הקודרת של הבית יהיה כיף!"
"לא אמרתי שלא" אני מחייך
"אבל מחר באמת צריך לגלוש" אני קובע
"כן.." הוא אומר בהכנעה
לאחר שעות ספורות של רביצה אני הולך לחדר שהוקצה לי ושוכב במיטה, מסתכל על כרטיס בלונה פארק שני על השידה
פניו היפים של קוקי עולות לעיני רוחי ואני עוצם עיניי
המחשבה היחידה שעברה בראשי כמעט הפילה אותי מהמיטה
"אויאלוהימאדירים אני מאוהב לגמרי בג׳ון ג׳אנגקוק"
פרק לשבוע טוב🌼
מקווה שתהנו תצביעו ותגיבו🍀
ח-ח-חמישה ימים עד התעודות
מקדישה את הפרק ל osnatagnyhou ולחברה הכי טובה שלי שקוראת את הפרקים האלה מעמוד שאין לי מושג מה הוא באופן סמוי (מבטיחה שאגלה) 😣
YOU ARE READING
𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰
Romanceקים טאהיונג בן ה 21 חי את חייו על הגלים, רוח מלוחה מבדרת את שיערו ועורו השזוף מקרין את נשיקות השמש, הוא ניזון מתשומת הלב שניתנת לו מגברים ונשים כאחד. לעומתו, הנער הצנום והחיוור לא שש ליצור קשרים, להיחשף אל העולם החיצון. ג׳ון ג׳ונגקוק בן ה 18, חי בצל...
