𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰

סערה

הפרק הזה מוקדש לכל הקוראים המדהימים והתומכים שלי שמשמחים אותי בכך שאתם קוראים את הפיק שלי, מצביעים, כותביםב ובעיקר כותבים דעות כנות, זה חשוב לי⁦☺️⁩

נ.מ ג׳ונגקוק

"אבא?!?!" אני צועק כשאני מבין שאבא שלי עומד מולי, בחדר של טאה ושלי, אחרי שעשינו סקס ונרדמנו
"איך לכל הרוחות נכנסת לפה? מי הכניס אותך???"
"ארוסתך" הוא נוהם
לוקח לי שניה אחת יותר מידי להבין
"אתם לא מתחתנים נכון?" הוא אומר בקול קר רווי תיעוב
"אדון ג׳ון אנחנו יכולים להסביר-" טאה מנסה לומר
"אתה על תתערב בשום דבר חתיכת חלאה, לוקח את הבן שלי, את ההזדמנות שלו לחיי עושר ואושר, חיים עמידים שיוכל לקדם ללא דאגות לגבי מצב כלכלי וכדומה!"
טאה מתקשח לצידי ואני מרגיש את ידיו רועדות לצידי
אני מניח בעדינות את ידי על ידו ואומר בקול מדוד "אבא, אתה מוזמן לכעוס עליי אבל לא טאה ולא מין הו לא אשמים, אני מציע שתחכה בסלון, אם החברים שלי עדיין שם, אבקש מהם לצאת, תן לנו להתעורר כמו בני אדם לנהל שיחה בוגרת. אנחנו אנשים מבוגרים"
"לא נראה ככה!" הוא רושף לעברי

"בהחלט לא" אני מניד את ראשי ונאנח
הוא יוצא ואני לובש במהרה בוקסר ושורט ויוצא לסלון, סמיכה אחת נותרה על הרצפה ושתיים על הספות, ריח של מרק עומד באוויר

"ג׳ונגקוק" ג׳ין אומר בזהירות מהמטבח, כולם יושבים סביב השולחן שסודר ונוקה
אני מהנהן לסמן שיירגעו "מתנצל לסלק אותכם ככה, אבל תוכלו לאכול ולצאת? נדבר מאוחר יותר" אני אומר בטוח הרבה יותר משאני מרגיש, לא נותן לנימת פחד להכנס לקולי "ו.. טאה?" ג׳ימין שואל בדאגה "הוא בסדר, קצת... מבוהל?" אני מנסה להסביר וכולם מהנהנים בהבנה.

"בכל אופן איפה..?" אני שואל ויונגי מחווה בראשו לעבר המרפסת, אני מהנהן ומרגיע אותם שהכל יהיה בסדר
"ג׳ונגקוק-" מין הו פוצה את פיה, היא עומדת בשיער חצי רטוב ובבגדים שונים מהערב הקודם, שורט לבן וחולצה סגולה בהירה שחושפת קטף אחת "היי" אני מתקרב אליה בקול מרגיע ומחבק אותה, אני מנסה להרגיע את הרעידות שלה, ג׳ה הא נראה מסוחרר וכולם נראים אבודים "אנחנו נסתדר, הולך להיות בסדר" אני אומר "הוא לא יכול לעשות לנו כלום" אני מלטך את גבה של מין הו "את צריכה לאכול, תוכלו לדאוג לה?"
"ברור"
"אז.. אני הולך, נדבר בערב"
כולם מהנהנים
"בהצלחה.."
אני זורק חיוך אמיץ ונכנס לחדר שלנו. טאה עדיין יושב במיטה,רועד, דמעות זולגות על פניו ואעכשהו המראה שלו, הגבר החזק והשומר שלי, מתפרק ככה גורם לכל המגננות שלי לקרוס ולפאניקה להציף אותי
אני נושך את שפתי אתה חייב להיות אמיץ וחזק בשבילו, הוא תמיד עשה את זה בשבילך

"טאטא" אני לוחש אליו ברכות, מתיישב מולו וחופן את פניו בידיי, הוא יוצא מהבהייה ונראה כעומד להשבר "תיפרד ממני" יוצא לו בקול חנוק. אני לא מצליח לבלום בי וסוטר לו בכל הכוח "איי!" הוא מצתעק  "חתיכת גבר כפוי טובה! ככה?! ככה?! כל כך קל לך לומר 'תיפרד ממני'?! לא 'תילחם לצידי' או 'אל תעזוב אותי' אלה 'בוא ניפרד'?!?!?! אני מאוכזב ממך קים טאהיונג! אני אוהב אותך ואני בחיים לא אפרד ממך! הלב שלי שייך לך!" אני נוהם עליו ומתנפלת עליו בחיבוק
אני מרגיש רטיבות חמימה על הכתף שלי, טאה רועד מעט וממלמל סליחה. אני מלטף את שיערו ברכו, נאנח ומושך אותו לעמידה "בוא מתקלחת, נתלבש ונסדר את זה, אוקי?" הוא מהנהן, מרכין ראשו ומושך באפו
"ותרים את הראש היפה שלך"
"אני כזה אידיוט" הוא ממלמל
"האידיוט הכי מושלם בעולם"