לאחר שנה

657 64 20
                                    

הבטחתי פרק? הנה לכם! תהנו~😊🌸
שוב תודה ענקית על 1k!!!!

נמ ג׳אנגקוק

שנה תמימה עברה מאז שהאדם היקר לי מכל נכנס לחיי ושינה אותם בבת אחת ומקצה לקצה
רוחות הסתיו מבדרות את שיערי וידי נחה בכיס מעילו הארוך של טאה. החיוך שלו קורן ואצבעותינו שלובות זו בזו
לאחר שאנחנו מגיעים לבית קפה קטן, מתיישבים מזמינים ומדברים בנינוחות מפלרטטת, הפלאפון שלי רוטט בכיס הג׳ינס שלי
"התקבלה הודעה מ'האידיוט המזוייף' "
אני מקמט את מצחי בתהייה וטאה מתכופף לקרוא
"ממתי הזקן שולח לך הודעות?" הוא שואל ולוקח את הפלאפון להטיב לראות לאחר שאני מושך בכתפי
"נלך?" הוא מתרומם
"ממתי אנחנו מקשיבים לו?" אני מרים את ראשי אליו
"אייגווווו מתוקי שלי" הוא מוחץ את לחיי ואני מחייך בהנאה מתשומת הלב מהאהוב שלי.

הוא מושך אותי למעלה ולאחר שהוא משלם את החשבון אחרי המון ויכוחים ופיוסים מצדו של טאה שאומר שיסכים שאשלם בפעם הבאה, אנחנו נכנסים למכונית, אני מתיישב לצדו של טאה, שמתיישב במושב הנהג.

לאחר נסיעה מלאה בתיאוריות ציניות והזויות על מה אבי רוצה לדבר, אנחנו מגיעים.
"האדון מחכה בחדר הישיבות הקטן" אומר לי סו יין
אני מהנהן אליו ועוצר את טאה
"והוא אמר בפירוש להגיע לבד" אומר בהתנצלות.
הכעס מתחיל לבעור בי עד שטאה מרגיש בכך ושם על כתפיי את ידיו, רוכן אלי ולוחש לי "אל תדאג ארנבוני אני אדאג שתפצה אותי על זה אחרי זה, חוץ מזה אני אהיה ממש פה" הוא קורץ לי ומחייך את חיוכו המרובע
אז אני נכנס באנחה לתוך חדר הישיבות הקטן יותר, דלפק עליו נחו מספר שַלטים וקלסרים מאורגנים כששולחן הזכוכית הגדול ניצב במרכז החדר וסביבו תריסר כיסאות מרופדים בהם ישבו אבי, אחי, אשתו, גבר ושתי נשים שלא זיהיתי, הם שתו קפה בנינוחות ואכלו דברי מאפה שהונחו בסדר מופתי על השולחן.

"ג׳ונגקוק, הגעת... התיישב בבקשה אני רוצה להציג בפניך מישהי..."
אז אני מתיישב על הכיסא עליו מורה, מול האשה הצעירה יותר, שכשאני מסתכל עליה מקרוב יותר מבחין שהיא אפילו לא אישה, היא בסוף שנות הנעורים שלה, אולי תחילת שנות העשרים לחייה, והאשה לידה נראתה פשוט צעירה ורעננה.
"תכיר ג׳ונגקוק, את קים מין הו... ארוסתך"

כלום
המוח שלי היה ריק
לא מוכן לעכל את המילים
ההבנה סירבה לבוא
חיוך רפה החליק על פני, ועיני האפילו. המוח שלי ניסה לארגן את בליל המחשבות

"נעים להכיר אותך קים מין הו, אני ג׳ון ג׳ונגקוק..." אני מצליח לענות בערפול חושים
"מין הו זה בסדר..." היא עונה ואני מרים מבט פוגש בעיניה המלאות דאגה כמו קולה

למה שהיא תדאג לי? אני ה... א-א-רוס שלה
אנחנו הולכים לחיות ביחד ולהוליד ילדים ו-ולחיות ב..... אושר, היא לא מכירה אותי בכלל היא לא יודעת שאין לי שום כוונה להקים אתה משפחה

𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰Where stories live. Discover now