הפרק הזה מוקדש ל osnatagnyhou המושלמת שעורכת לי כריכות מדהימות
סובלת אותי יותר מהמצופה
נ.מ טאה
הנחתי כמה עציצי קקטוסים קטנים על עדן החלון במטבח ועציץ נוסף בחדר העבודה
קיפלתי סדינים שסיימו להתייבש תחת השמש החמימה
וקימטתי את אפי בעצב שמעולם לא הייתי מודה בו באוזני איש, הריח וקולות הים הנעדרים מפריעים לי
"חזרתיייי!" צעק ג׳ונגקוק
"הי" נשקתי בקצרה לשפתיו ונטלתי את שקיות הפלסטיק, הולך למטבח ומניח אותן על השיש האפור
"עברתי אצל מין הו וג׳ה הא ונראה שגם הם יהיו מוכנים היום בערב-מחר בבוקר, לא נשאר להם הרבה לסדר
"יופי, נוכל לחגוג חנוכת בית" אני מחייך אליו
"כמה נשאר לנו?" הוא שואל בזמן שחובק אותי מאחורה
"ארגז אחד עם ספרים ועוד כל מיני דברים שקניתי למקלחת" אני מחווה לעבר שקית הנייר הלבנה שנחה על הספה בסלון
ג׳ונגקוק מרפה ממני ואני מקמט את המצח ומשרבב שפתיים מתחיל להכניס מוצרי מזון למקרר ולארונות
"ממה אתה כזה שמח?" אני מצחקק למראהו של ג׳ונגקוק מקפץ במקום בשמחה
"כי אני נורא שמח לגור עם האדם שאני הכי אוהב בבית יפהפיה" הוא אומר בפשטות, גורם ללחיי לעטות גוון ארגמני חלש
"אז שנתקשר לחבר'ה?" אני שואל וג׳ונגקוק מהנהן בתשובה
"קוקי, תעשה טובה ותתקשר לג׳ין שיעזור לבשל" אני נאנח "הוא הולך להרוג אותי"
"זה בסדר, הוא יבין" הוא מחייך אלי בעידוד
"אני הולך לסיים לפרוק ולסדר, תעדכן אותי כשהוא יגיע"
"אוקי"
אני מחבר את הלפטופ למטען ומניח אותו על השידה לצד המיטה הזוגית שלנו ומסיט וילון, נוף עירוני ומעט עצים נגלים לעיני והים נראה אי שם באופק
אני עובר לחדר העבודה, מוציא ספרים מארגזים ומסדר על מדפים- ספרי לימוד, ספרי משפטים, קריאה ומאנווה*.
(*מאנווה היא סוג של מאנגה אבל קוריאנית)
לאחר שעתיים קלות ג׳ונגקוק קורא "טאטא ג׳ין הגיע!"
"אוקי! אני בא!"
אני מתרומם מרצפת חדר האמבטיה, מותיר אחרי חפצים לא מסודרים ושקיות שעדיין צריך לפרוק
"תודה ג׳ין.." אני אומר בנימה מתנצלת
"הפעם אסלח לך, אני מבין שזה בעייתי לסדר הכל ולנקות ולבשל הרבה, בעיקר כשיכולות הבישול שלך מוגבלות לאוכל ביתי ופשוט" הוא מנופף בידו לביטול
"מה רע באוכל ביתי? אוכל ביתי זה טוב!" אני מוחה
"אייגו חמוד שלי, אצה כזה ילד, אתה מתכוון להגיש לאורחים שלך במסיבה קימצ׳י ואורז?" הוא שואל בציניות
"למי קראת ילד?" אני ממלמל
"אמרת משהו?" הוא שאל בנימה מזהירה
"לא אומה, אני אמשיך לסדר"
אחרי שהבית נקי ומסודר במופתיות וריח בישולים מדהים עולה מהמטבח ומתפשט לרחבי הבית אני אוכל בהשענות על השיש את שאריות האורז מהערב הקודם, לוגם תה ומחכה לג׳ונגקוק שיצא מהמקחחת
YOU ARE READING
𝐄𝐛𝐛 𝐚𝐧𝐝 𝐟𝐥𝐨𝐰
Romanceקים טאהיונג בן ה 21 חי את חייו על הגלים, רוח מלוחה מבדרת את שיערו ועורו השזוף מקרין את נשיקות השמש, הוא ניזון מתשומת הלב שניתנת לו מגברים ונשים כאחד. לעומתו, הנער הצנום והחיוור לא שש ליצור קשרים, להיחשף אל העולם החיצון. ג׳ון ג׳ונגקוק בן ה 18, חי בצל...
