Break the ice (penwill hockey 3)

פרק 18

פרק 18-
שיין-
זו הייתה תקופה מחורבנת. וארוכה. היא התחילה במשחק אלים, המשיכה בכתבה לא מאוד מחמיאה, הרצאה של המאמן, שיחת נזיפה מאבא, מעצר של ג׳ייס והדובדבן שבקצפת השעיה שלו מהקבוצה שעלתה לנו בהפסד נוסף. זה כאילו לקחו גוף מתפקד בשלמות וחתכו ממנו איבר, השתילו איבר לא מתאים בעליל וביקשו מהגוף לתפקד כמו פעם. זה היה חסר סיכוי וכולנו היינו מתוסכלים. הפעם האחרונה שראיתי את ג׳ייס הוא נראה הרוס ואני מכיר את ההרגשה הזו. כשהדבר שאתה הכי אוהב בעולם נלקח ממך. כשבאתי את הרגל ונאלצתי לא לשחק במשך שבועות הייתי האדם המדוכא ביותר בעולם. כל מה שרציתי היה לחזור לקרח ולהמשיך לשחק. לא נרגעתי עד שזה קרה שוב. הוא בטח מרגיש נוראי ואני מרגיש נוראי בשבילו. בשבילנו כקבוצה. באמת רציתי לנצח בשנה הראשונה שלי... קיוותי אפילו לזכות בתואר הטירון המצטיין של העונה אבל עכשיו אין ספק שזה לא יקרה כי השנה לא נזכה להעפיל לגמר של הפרוזן פור. לא בלי ג׳ייס.
״היי... על מה אתה חושב?״ קולה העדין של סיירה גורם לי להסיט לעברה את מבטי.
היא שוכבת במיטה שלי לצידי והשפתיים שלי מתעקלות לחיוך בלתי רצוני. פאק אני אוהב אותה.
״על הוקי״ אני מנסה לחייך.
״יהיה בסדר, שיין״ היא מלטפת ברכות את שערי המוכסף.
״אני מקווה״ אני נושף אויר בתסכול.
״המאמן יתעשת ויחזיר אותו. זו לא הייתה אשמתו שתקפו את לונה, הוא עשה מה שהוא היה חייב לעשות״ סיירה אומרת בקול נחוש.
״הלוואי שהדיקן ומנלי והמאמן היו חושבים ככה. אכפת להם מהמוניטין וכרגע שלנו לא הכי טוב שיש. הם לא יוותרו בקלות ועד שכן כבר נפסיד את העונה והכל ילך לפח.״ אני נאנח ומדמיין שרשרת של הפסדים צורבים.
״אתה שחקן מעולה שיין. ראיתי אותך בפעולה ואני יודעת שהרגע שלך יגיע. אני לא יכולה לראות אותך עצוב ככה.״ היא מלטפת את הלחיי שלי ומנשקת ברכות את צווארי נשיקה אחת מתוקה.
״אני מצטער, זו פשוט תקופה כזו״ אני לוחש.
״אל תצטער... רק תן לי לעשות לך טוב״ היא לוחשת.
אני מהנהן ומתרומם מעט לנשיקה מתוקה וחמימה. היא מתיישבת על ברכיה ומורידה במשיכה אחת את הסוודר הורוד החמוד שלה ומציגה בפניי חזית תחרה ורודה יפיפה שהחזה שלה נשפך ממנה. מיד כל הדם שלי עוזב את המוח שלי ומתנקז אל הזין שלי שתופח בג׳ינס שלי. היא כל כך פאקינג יפה. אני מוריד את החולצה שלי והמבט שלה מצית בי אש. כל כך טוב לדעת שיש מישהי שאני אוהב ומסתכלת עליי ככה, כאילו אני הגבר היחיד בכל הפלנטה הזו. פאק הזין שלי קשה כמו אבן. אני כל כך גמור מהבחורה הזו.
אני מתרומם על ברכיי ופותח את קרס החזיה שלה שנמצא מקדימה. החזיה נופלת ממנה ומציגה לראווה חזה יפיפה עם פטמות ורודות ומגרות. היא נראית כמו פיתוי מושלם.
אני לא מתאפק ומושך את פטמתה לפי. היא גונחת. הזין שלי לוחץ על הרוכסן שלי באלימות. הוא רוצה אותה. אני רוצה אותה.
״זה כל כך.. טוב...״ היא מתנשפת וגונחת.
״אני כל כך הולך לזיין את הציצי היפה הזה״ אני נוהם ומושך את הפטמה השניה לפי.
היא גונחת וראשה נזרק לאחור בהנאה. אני מת על זה. זה כמו פאקינג סם.
אני זורק אותה על המיטה והיא שוכבת מתחתי, על הגב. אני מחייך והיא מחייכת חזרה את החיוך השובב ומלא החיים שלה.
״בואי נראה אם הכוס הרעב הזה רטוב בשבילי״ אני לוחש.
״יש לי הרגשה שאתה יודע את התשובה״ היא כמעט גונחת כשהיא אומרת.
אני מושך ממנה את הג'ינס יחד עם החוטיני הלבן הקטן שלה. אני צריך לקנות לה כמה סטים סקסים. אני מת על זה שאני מפשיט אותה והיא לבושה בלבנים מגרים, זה הולם אותה.
אני מפסק את רגליה ומעביר אצבע אחת על הפתח שלה. רטוב ורעבתני. אלוהים שיעזור לי. הזין שלי מרגיש חנוק. אני מתעלם ממנו לעת עתה ומלקק את אצבעי. גן פאקינג עדן. אני צולל בין רגליה וטורף את הכוס שלה. אני לא מצליח לעצור. היא גונחת. צורחת את שמי. מתחננת לעוד. אין לי כוח לגרור את המשחק הזה עוד ואני מחדיר לתוכה שתי אצבעות. החום שלה נכרך סביבן ואני מזיין אותה באמצעות האצבעות שלי. כשהיא גומרת היא עוצמת עיינים חזק ואני מוצץ לפי את הדגדגן שלה. כשהיא גומרת אני שותה אותה כמו יין טוב. היא טעימה יותר מיין וכל כך פאקינג יפה. אני מת להכנס לתוכה שזה מטורף.
נראה לי שהיא חושבת אותו דבר כשהיא מתנפלת עליי בנשיקה ויותר מלהוטה להוריד ממני את הג'ינס והבוקסר. אנחנו עושים מאמץ משותף ופאקינג מצליחים להפשיט אותי תוך שניות. אני מוכן ופאקינג מזומן במיוחד כשהיא תופסת לי את הזין ומנחה אותו לתוך איברה החם. ואז אני שומע את זה. בדיוק כשהזין שלי מבקיע את דרכו לחום הרטוב שלה. צעדים. ואז נקישות על הדלת שלי. ואז קול נשי.
״שיין זו טס. אתה שם?״.
שיט. שיט. שיט.
פניה של סיירה הם פאניקה מוחלטת. אני מזנק ממנה ומחווה לכיון דלת חדר האמבטיה. היא מיד רצה לשם ונועלת אחריה. אני מחביא את פרטי הלבוש שלה תחת השמיכה שלי במהירות.
״שיין?״ טס שוב דופקת על דלתי.
״שנייה, אני מתלבש!״ אני מושך עליי את הג'ינס וזורק על עצמי טי שירט מהארון.
אני מעביר יד בשערי, מוחה את העדות של סיירה משפתיי ולוקח נשימה עמוקה.
אני פותח את הדלת ומנסה להראות רגוע. בפתח עומדת טס. עם עוד שתי בנות שאחת מהן היא לונה, החברה או יותר נכון אקסית של ג׳ייס.
״היי״ אני מנסה לחייך.
״היי. יש לך כמה דקות?״ טס שואלת ואני מהנהן.
״בואו נדבר בסלון״ אני מציע.
״יש לך שם בחורה?״ הבלונדה שאני לא מכיר שואלת בסקרנות ומציצה מעבר לכתפי.
״מה זה משנה?״ אני כבר כמעט סוגר אחריי את הדלת.
״רגע... הסוודר הורוד הזה... הוא כמו של...״ טס מתחילה כשהיא מבחינה בסוודר שזרוק למרגלות המיטה שלי ולצערי לא הסתרתי.
״סיירה!״ אני משלים את המשפט שלה.
״איך אתה יודע את זה?״ היא מצמצת לעברי את עיניה.
״לקחתי אותה לקפה לפני שבאנו לכאן, אני לא מנוול לגמריי... ופגשנו שם את סיירה והיה להן אותו סוודר. זה היה הורס.״ אני משקר בלי לחשוב הרבה.
טס נראית חשדנית משהו אבל לבסוף מושכת בכתפיה. אני סוגר את הדלת ואנחנו יורדים לסלון. אנחנו מתיישבים על הספה וטס מסבירה לי את התוכנית שלה.
״אני רוצה שתדבר עם אבא שלך. הוא יסכים אם תבקש ממנו.״ טס מביטה בי במבט מתחנן.
״הוא יסכים גם אם את תדברי איתו״ אני מבטיח לה.
״אני מעדיפה שלא״ היא נאנחת.
״בסדר... אני אתקשר אליו מחר על הבוקר ואעדכן אותך על כל התפתחות״ אני מהנהן.
התוכנית שלה מעולה ואם היא תצליח אני בטוח שג׳ייס יחזור אלינו. זה יציל אותו, את הקבוצה ואת העונה שלנו.
״תודה, שיין״ לונה מחייכת אליי חיוך קצת עצוב.
״אין בעד מה. אני יודע שעכשיו קשה אבל אני בטוח שיהיה בסדר״ אני מחייך אליה חזרה חיוך מעודד.
אנחנו יושבים בסלון עוד קצת ואז הבנות סוף כל סוף הולכות. טס שולחת מבט לעבר דלת החדר שלי לפני שהיא זזה. אני רוצה להאמין שהיא האמינה לי. וחלק בי מקווה שהיא לא האמינה. כדי שהיא פאקינג תגלה ואני אוכל להיות עם סיירה בלי הצורך להתגנב ולשקר.
אני פותח את הדלת לחדרי ומוצא אותה יושבת על קצה המיטה שלי לבושה בחולצה שלי. אני מתיישב לצידה. אני לוקחת את ידי בידה ומשלבת את האצבעות שלנו.
״זה היה שקר גרוע״ הקול שלה רועד.
״זה הכי טוב שיצא לי״ אני חצי מתנצל.
״אני חושבת שאנחנו צריכים לספר״ היא מרימה אליי עיינים כחולות יפות.
״גם אני״ אני מסכים איתה.
״אני יודעת שזה אולי לא הכי רומנטי בעולם אבל אני אוהבת אותך, שיין קופר״ היא לוחשת וחיוך קטן מאיר את פניה המהממות.
אני בקושי נושם. אהבה היא מושג חמקמק. רגש שהיה לה ספק אם אי פעם אני ארגיש, במיוחד עכשיו, במיוחד בשנה הראשונה שלי בקולג׳.
״אני אוהב אותך, סיי״ אני לוחש חזרה ומנשק את שפתיה.
היא מתוקה כמו פאקינג דבש. הראש שלי מסוחרר. גמרנו עם להתחבא ואני מרגיש הקלה. אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי. זה הכל. זה פאקינג כל מה שרציתי.