Break the ice (penwill hockey 3)

פרק 16

פרק 16-
שיין-
אחרי שנת צהריים דיי גרועה אני יורד לקומה התחתונה ומוצא את דיין במטבח. הוא לבוש בסוויטשירט עם הצבעים של פנוויל והסמל וקוצץ בצל על קרש חיתוך.
״היי״ הוא זורק ומנגב את הדמעות שזולגות מעיניו בגלל הבצל.
״היי״ אני פולט פיהוק ומוציא מהמקרר בקבוק מים.
״תביא גם את הקולה״ דיין מבקש.
אני מוציא את בקבוק הקולה החצי מלא ומניח אותו על השיש ליד קרש החיתוך. דיין מסיים עם הבצל ומוסיף אותו לתוך תבנית שבה נח עוף שלם שמתובל כבר במלח, פלפל שחור ועוד תבלינים שאין לי מושג מה הם. דיין פותח את בקבוק הקולה ושופך את כל התכולה על העוף. וואט דה פאק?.
״מה זה?״ אני מצביע על התבנית.
״עוף. מה נהיית עיוור זמנית?״ דיין מרים גבה בתהייה.
״לא... אבל הרגע שמת עליו קולה״ אני מציין את העובדה המאוד מוזרה וקצת מגעילה הזו.
״ו? אף פעם לא טעמת עוף בקולה?״ דיין נשמע מופתע.
״לא״ אני מניד בראשי כשהוא מכניס את התבנית לתנור.
״אוקיי... זה ממש מוזר, אחי״ דיין מסתכל עליי כאילו אני החייזר שנחת מכוכב אחר.
והוא הבחור שאוכל עוף בקולה! לחיי האירוניה בחיים!.
״ולאכול עוף בקולה זה נורמלי?״ אני מגחך.
״אחרי שתאכל תהיה לך זכות לשפוט. בנתיים תהיה בשקט״ דיין מוציא לשון כמו תינוק.
אני נאנח ומתיישב ליד האי במטבח. הלוואי שהיה לי את האנרגיות לספוג את הטירוף של דיין כרגע אבל ממש לא היה לי מצב רוח.
״אתה נשאר לראות את המשחק של פיטסבורג פינגווינס נגד הבוסטון ברויאניז?״ אני שואל את דיין.
״נופ. יש לי דייט היום בערב.״ הוא מחייך חיוך גדול.
״מישהי הסכימה?״ אני מגחך בהלם מעושה וזוכה לבוקס בכתף מדיין.
״ממש מצחיק״ הוא מגלגל עיינים.
״תודה שזה היה קצת מצחיק״ אני מושך בכתפי.
״שתדע לך שאני בחור מאוד מאוד מושך״ דיין מחייך חיוך רחב ומבריש לאחור את שערו כאילו הוא מינימום ג׳סטין ביבר.
״רק אל תספר לה על העוף בקולה... זה לא מחמיא לך״ אני צוחק מתחת לאף.
״תסתום. גבר שיודע לבשל זה מרשים״ הוא מתגאה ומוציא מהמקרר מלפפונים ועגבניות.
״לא עוף בקולה״ אני מציין.
דיין מגלגל עיינים ומתחיל לחתוך סלט. אני יושב בשקט וצופה בו קוצץ במומחיות, מתבל וטועם ואז מוסיף עוד מלח ולימון עד שהוא מגיע לתוצאה הרצויה. הלוואי שהוא היה כל כך מרוכז במשחק ההוקי שלו כמו שהוא עסוק בבישול.
״מי הבחורה?״ דיין שואל לפתע.
אני מעולם לא דיברתי איתו על סיירה או הזכרתי שאני יוצא עם מישהי. הוא כמובן שם לב כשהבאתי סטוצים לבית אבל לא ממש דיברנו על זה מעבר ל׳איזה כוסית היתה אצלך אתמול׳ ו-׳מקווה שלא שכחת קונדום׳ כי משום מה חוץ מבישול דיין היה מומחה גדול באמצעי מניעה.
״איזו בחורה?״ אני מעמיד פנים שאני לא יודע על מה הוא מדבר.
דיין מרים גבה ספקנית ומבהיר שהוא לא מאמין לאף מילה שיוצאת לי מהפה. אני לוגם מהמים שלי ומקווה שאני לא הולך להתחרט על זה.
״סבתא רבא שלי״ דיין מגחך בציניות.
״לא מכיר אותה״ אני מושך בכתפה.
״אני רציני, דבר״ הוא מתעקש.
״זה לא משנה. זה נגמר.״ אני מניד בראשי.
״קודם כל תן לי להגיד לך שאין לי מושג למה אתה בכלל טורח אבל מי אני שאשפוט? לפעמים הזין חושב בשבילנו... ודבר שני אני רואה שאת לא רוצה שזה יגמר אז למה את מסכים לזה?״ דיין שואל ומתיישב מולי.
״מי אמר שאני מסכים לזה? אבל אני לא יכול להכריח אותה״ אני נאנח.
היא הייתה דיי ברורה. אני לא מתכוון להיות ידיד שלה ואני לא מתכוון להתרפס בפניה. זה כבר נעשה פתאטי.
״מישהו אמר להכריח? אבל איפה העקשנות שחקן ההוקי שבך? אם הבחורה הזו באמת מוצאת חן בעייניך לוותר עליה זה פשוט חבל. חיים רק פעם אחת, אתה יודע?״ דיין מושך בכתפיו.
״yolo זה מושג לילדות בנות 12 שמעריצות את ג׳סטין ביבר״ אני כמעט מגחך.
״שתדע לך שמר ביבר חכם מאוד אז לא לזלזל. הוא הטביע את המשפט אף פעם אל תאמר אף פעם״ דיין מציין בכובד ראש.
ידעתי שיש לו משהו לג׳סטין ביבר. חתיכת מוזר שכמותו. עוף בקולה, הערצה לג׳סטין ביבר... מה השלב הבא? פוסטרים של וואן דיירקשן ופסטה ברוטב ספרייט?.
״אני כמעט בטוח שזה לא היה הוא אבל לא משנה.. אתה באמת חושב שאני צריך להתעקש?״ אני לא מאמין שאני עושה את זה אבל אני מבקש מדיין עצת זוגיות.
״אני חושב שאתה צריך לזיין כמה שאפשר כל עוד אתה יכול אבל זה נראה כאילו אתה בעניין שלה ובלעדיה אתה אומלל אז..״ הוא משך בכתפיו.
״אתה חושב שאני צריך ללכת אליה?״ אני מעביר יד בשערי.
״אתה רוצה ללכת אליה?״ הוא מחזיר לי שאלה.
״תענה״ אני דורש.
״אין מצב. אם זה לא עובד אתה תאשים אותי ואני לא מוכן לקחת על עצמי אשמה״ הוא מניד בראשו.
״אמרו לך פעם שאתה פשוט מעצבן?״ אני חצי נוהם לעברו.
״יאפ. אבל אני לא מתכוון לקחת אחריות. אם אתה נכשל זו אשמתך הבלעדית. אני רק כאן לתת עצות חוכמה כמו איש חכם וזקן, הצ׳יף של הכפר.״ דייי מחייך חיוך רחב וגאה.
״אולי שוטה הכפר״ אני ממלמל תחת אפי.
״היי!״ הוא שוב חובט בכתפי.
אני מתעלם ממנו ומוציא את הטלפון שלי מהכיס. אני מתלבט אם להתקשר לסיירה ואחרי דקה מחליט שלא. אני לא צריך לתת לה להתכונן לזה. אני אפתיע אותה והיא תהיה חייבת לשמוע אותי. העובדה שיש מצב שטס ואפילו לוק בדירה לא יכלה לעצור בעדי. זה לא עניינו של איש מה אני וסיירה עושים ואם למישהו יש בעיה שילך להזדיין. Yolo וכל השיט הזה.
״אני זז״ אני קם במהירות וממהר אל הדלת.
״אבל העוף מוכן!״ דיין קורא אחרי גבי.
״תשמור לי קצת!״ אני קורא חזרה.
אני מחליק לתוך נעלי הספורט שניצבות על יד הדלת, קוטף את המפתח שלי מהוו של הקיר וממהר ללבוש את המעיל שתלוי ממש ליד המפתח. אני ממהר למכונית שלי ובלי לחשוב הרבה עולה עליה וממהר אל הבניין של סיירה וטס. אחרי רבע שעה אני חונה ליד הבניין ולוקח נשימה עמוקה כשאני סוף כל סוף עומד מול הדלת שלה. יש לי נאום מוכן ומוזמן. אני יודע מה להגיד ומקווה שזה פאקינג ישכנע אותה. אני לוקח עוד נשימה עמוקה ונוקש על הדלת. שניות אחדות עוברות אבל זה נראה לי כמו נצח. ואז היא פותחת את הדלת. היא לבושה במכנסי פיג׳מה משובצים וגופיה לבנה. השיער שלה מבולגן ועיניה התכולות כל כך פאקינג יפות. פאק. איפה הנאום המטופש שהכנתי כשאני באמת צריך אותו?.
אנחנו בוהים זה בזו. זה נמשך רק דקה אבל אני מרגיש חסר סבלנות. החשמל הזה בנינו משתק אותי, הורג אותי מצורך ומטנף את המחשבות שלי במהירות מסחררת. אני רואה איך החזה שלה יורד ועולה באיטיות כאילו משהו בוער בה ואני יודע שאנחנו שותפים לתחושת הבעירה לא משנה כמה היא תנסה להכחיש.
״זין על זה״ היא מנידה בראשה לפתע ואז מזנקת לחיקי.
אני מופתע לשניה אחת לפני שאני קולט אותה לזרועתיי והורס אותה בנשיקה מלאת תשוקה וחום. היא מושכת אותי פנימה ואני לא זוכר שום מילה שהייתה על הקצה הלשון שלי. אני אתן לשאר הגוף שלי לעשות את הדיבורים. שנינו יודעים שזה פאקינג עובד.