"אליסון תתעוררי" קולה של סבתא נשמע באוזניי
"מה השעה?" מלמלתי בעייפות
"07:00 מתוקה שלי, תתארגני אסור לאחר ליום הראשון בעבודה" היא חייכה אליי ויצאה מחדרי
קמתי מהמיטה ישר לחדר אמבטיה,
עשיתי את אירגוניי ודיברתי עם אמא.
זה מה שאני עושה כל בוקר.
מאז שהיא נפטרה בתאונת דרכים
סבתא שלי היא הדבר הכי מדהים שקרה לי בתקופה הקשה הזו. ואת אבא? בכלל לא הכרתי.
אמא סיפרה לי שבילדות הוא תמיד היה אלים אליי ואלייה. ומאז שהיא גירשה אותו הוא לא חזר.
"ביי סבתא" אמרתי בחיוך לא לפני שלקחתי את הכריך הכי טעים בעולם!
"ביי מתוקה בהצלחה" היא חייכה אליי בחזרה
לצערי אני הולכת לעבוד במסעדת פאלצנים ומאפיונרים.
אבל לא אכפת לי, אני צריכה לעזור לסבתא עם הכסף.
"איפה את?" מאת: הבאסט שלי 💋.
"בדרך לדייז" סימסתי חזרה לאל
"אחותי אנחנו נעבוד ביחד" היא כתבה בחזרה ואני נשבעת שלא עברה שנייה ולפתע שמעתי את הצרחה שלה.
היא הבהילה אותי.
"משוגעת" התנשפתי כשהחזקתי את ידי על החזה.
לא הפסקנו לצחוק כל הדרך לדייז מסעדת הפלצנים.
אל כמעט כמוני. לא באנו ממשפחות עם כסף אבל תמיד הסתכלנו על הצד הטוב ותמיד חיזקנו אחת ואת השנייה שהיו ימים קשים. בתקופה עם אמא שלי היא תמיד הייתה שם בשבילי ואני בשבילה כשהיא הצטרכה.
אנחנו גרות בשכונת עבריינים, שכונה חרא אבל הם בסדר איתנו. למדנו להסתדר איתם ולא לצאת מאוחר בלילה.
הגענו למסעדה וגאדאמט. המקום הזה מפואר ברמה אחרת!
אל דפקה לי מרפק
"עשירים מזדיינים" אמרנו ביחד וצחקנו
רק איתה אני מקללת.
אמא תמיד שמרה עליי מכל החרא שמבחוץ והיא שנאה שקללתי,
אל לימדה אותי הכל.
לפתע הבוס בא עם חליפה,
הוא היה נראה 50 לחייו
"אני מניח שאתן העובדות החדשות" הוא חייך בנעימות.
לא ציפיתי לקבלת פנים נחמדה.
הנהנו בחיוך
"החולצות בחדר העבודים מצד שמאל.
5 דקות אתן בדלפק, מגיעים אליינו הרבה אנשים חשובים. אני מצפה ממכן למקסימום" ציווה והלך.
יש לנו ניסיון עם קופות וכל השטויות האלה משנים קודמות.
היום אנחנו בנות 17 ועברנו הרבה בחיים שלנו.
החלפנו לחולצות המקום עם הדפס של הדייז.
והתחלנו לעבוד.
כל אחת לקחה הזמנות
או אוכל, או שתייה חריפה לקומה השנייה.
היו הרבה עובדים אך אף אחד לא דיבר. ועסק בעבודתו.
היו חבורת בנים בשולחן מספר 6,
התקדמתי אליהם לקחת הזמנה בזמן שהם לא מפסיקים לסרוק אותי.
"מה תרצו להזמין ממסעדת הדייז״שאלתי בחיוך
"אותך" אחד מהם אמר בשיא החוצפה
"מצטערת אני לא בתפריט" חייכתי,
בזמן שאני מרגישה הכי לא בנוח בעולם.
"יין ואת הבשר הכי משובח" אחד מהם אמר,
הרציני יותר נכון. עיניו שידרו קור ואדישות. ואני נשבעת שלרגע פחדתי ממנו. אך משהו משך אותי בו.
רשמתי והנהנתי.
YOU ARE READING
she's mine
Romance"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם...
