״הארי, קצת יותר שמאלה!", הצלם המנומש והצפצפני צועק לעברי.
אני מנסה להשאיר את מבטי נעול לכיוון המצלמה, ואני זז טיפה שמאלה, שומע את צווחתה של קסידי.
"טמבל, השמאל שלך, לא שלי" היא לוחשת בכעס ואני מחייך בתמימות.
"מצטער", השבתי.
"קאסי, תשחקי עם הכובע של הארי" הצלמת השנייה אומרת, וקסידי נאנחת, מנערת טיפה את הכובע שלי בחיוך.
"מצויין, יפיפים שלי. עבודה טובה!", המנומש מכריז במבטא האוסטרלי המציק שלו ואנחנו קמים ומתנערים מתנוחת הצילום המעצבנת.
"אני לא יכולה להזיז את הרגליים" היא אומרת.
"מזל שבשביל לנהוג את לא ממש צריכה אותם" השבתי והיא גילגלה עיניים.
יצאנו מהסטודיו ונכנסנו לרכב האדום והמזוויע.
"לאן עכשיו?" שאלתי בזמן שחגרנו את עצמנו.
"אני לא יודעת, אתה רעב?"
"טיפה, אולי נלך לטייל קצת במרכזי הקניות?"
היא הנהנה והתניעה את הרכב.
"יש לך מושג איך מגיעים לאחד מהם?" היא שואלת ואני מניד בראשי.
"בלובי המלון היו כל מיני מפות ומקומות מומלצים לתיירים, תחפש שנייה במגירה פה" היא אומרת ואני מהנהן ופותח את המגירה שהייתה מלאה בניירות.
חיטטתי שם והוצאתי מפה ענקית שהייתה מקופלת. לא משנה כמה קפלים פתחתי, המפה עדיין הייתה מקופלת והיא הייתה ענקית.
אחרי שפרסתי את כל המפה, חלקה כיסה את ההגה של קסידי וניסיתי למצוא את המיקום שלנו.
"אנחנו לא יכולים לחפש בג'י פי אס או משהו? המפות האלו מסובכות" נזפתי וניסיתי להפוך את המפה מצד לצד.
"הטלפון שלי ללא סוללה. שלך?" היא שואלת ואני מחטט בכיסים, מוציא את הטלפון שלי.
לחצתי על מקש הנעילה, הצג הראה שאין לי סוללה.
"יש לי רק חמישה אחוזים, מה נעשה?"
"תביא לי את זה", היא אומרת ומושכת מידיי את המפה, מנסה גם להסתכל עלייה וגם לנהוג בו זמנית.
"אני אנהג, את תחפשי?"
"אני מבינה במפות בדיוק כמוך, רק שאני נהגת טובה יותר אז אני אנהג ואתה תחפש", היא בסוף אומרת ומחזירה אליי את המפה.
"בואי ניסע בחזרה למלון ואז נמצא מה לעשות", קבעתי.
"בסדר, אדון כל יודע. ניסע בחזרה למלון" היא אומרת וחוזרת לכביש השני, מתחילה בנסיעה.
במשך מספר דקות השתוררה שתיקה מביכה, עד שמנוע הרכב החליט לעצור את הדממה והרכב נעצר באיטיות.
"מה קרה?" אני שואל וקסידי מנידה בראשה ומכווצת את שפתייה.
"אין לי מושג, תצא לבדוק" היא משיבה ואני פורץ בצחוק.
"ממש! למה דווקא אני?"
"אתה אמור להיות הגבר פה, לא אני מתעסקת במנועים"
"אני מבין במנועים בדיוק כמוך, רק שאת בחרת את הרכב הזה אז אני אשב פה בנוח ואת תצאי ותבדקי מה הבעיה" אני משיב בקול שמחקה את שלה והיא נאנחת.
"בסדר, אידיוט" היא אומרת ויוצאת מהרכב, ואני מניח את ידיי מאחורי ראשי ונושם לרווחה.
"הארי!" אני שומע קול קורא לי.
"הארי???" אני שומע שוב ואני מיישר את גבי ומציץ במראות הקטנות.
"הארי, בוא כבר!" היא צועקת ואני יוצא מהרכב במהירות.
"מה קרה עכשיו?" אני שואל ומתקרב למנוע.
"תסתכל" היא מצביעה ואני מעיף מבט. רואה חולצה חבולה בתוך המנוע.
מה לעזאזל?
אני מביט בפליאה בדבר.
"מה זה אמור להיות?", אני שואל ונרתע.
"אתה שואל אותי?" היא משיבה בכעס.
"הארי, בזכות החולצה שלך, שאלוהים יודע איך היא הגיע הנה, אנחנו תקועים כאן!" היא מרימה את קולה.
"אל תצעקי עליי, בסדר? זה לא יעזור לנו כרגע. וזו יכולה להיות חולצה של כל אחד, תפסיקי להאשים אותי."
היא מתנשפת ומעבירה את ידה בשיערה ובועטת קלות ברכב.
"אנחנו תקועים כאן!" היא צועקת.
"הארי, לך תתקשר למישהו, לפני שהסוללה שלך תיגמר לגמרי"
אני מהנהן ומוציא את הטלפון, ואז נאנח. אין סוללה.
"מאוחר מידיי?" אני מודיע בחשש והיא עוצמת את עינייה, ממלמלת לעצמה להירגע.
YOU ARE READING
Fake marriage 〉Harry S - Hebrew
Fanfictionאחזתי בזרועה של קסידי בכוח וסיבבתי אותה אליי, היינו פנים מול פנים. ❞בחיים לא.❝ אמרתי. ❞את ניצלת את אבא שלי כי הוא התאהב בך. אבל לא אני.❝ אמרתי וניערתי את ראשי. ❞אני לא אפול בשבילך בחיים.❝ אבל לפני שהבחנתי, ריסקתי את השפתיים שלי על שלה. ••• ׳נישואים...
