Fake marriage 〉Harry S - Hebrew

68

זה היה מוקדם בבוקר כשהחלטתי לדבר עם קסידי.

התיישבנו על הספה והבנתי שאני צריך להתחיל לדבר.

"כן?", קסידי שאלה.

"אמרת לי שאני צריך להתחיל להעז", מלמלתי. היא הנידה בראשה וחייכה.

"אז אני חושב שהגיע הזמן", הוספתי.

היא מיישרת את גבה ומביטה בי.

במשך כמה שניות שררה דממה מביכה ביותר עד שקסידי התחילה לדבר ופצחה את פיה.

"לפני טיפה יותר משלוש שנים התאונה של אבא שלי קרתה. תנסה להבין איך הרגשתי, במיוחד שהוא היה המשפחה היחידה שלי, כי מאז אותו רגע אמא שלי החליטה לברוח לאוסטרליה כי היא לא הייתה מוכנה להתמודד עם זה", היא ממלמלת.
אני מתיישר ומאזין.

"אתה מבין? היא נשארת במרחק של יבשות מאיתנו ומשאירה את הילדה בת עשרים שלה לבד עם אבא גוסס. והיא זו ש״לא יכולה״ להתמודד עם זה!" היא אומרת בייאוש.

ואני מרגיש פתאום כל כך רחמים כלפייה ואני לא רוצה את זה. אז אני רק שותק ומקשיב. מנסה להבין איך זה קשור למה שדיברנו עליו לא מזמן.

"הייתי שקועה בלימודים באותו הזמן, אז לא הייתה לי עבודה. המפעל שאבא שלי עבד בו שילם המון בשביל הטיפולים, אני חייבת להודות. כי אתה יודע, זה מן פיטורים. הוא לא יוכל לחזור לעבוד שם, גם לא יהיה צורך, הוא היה אמור לצאת לפנסיה בשנים הקרובות." היא מספרת.

"אבל כל זה, כל מה שקיבלנו לא הספיק גם בשבילי כלכלית. בשביל השהות הארוכה שלו בבית החולים, בשביל הכל. וזה יכול להישמע בשבילך הדבר הכי מוזר בעולם אבל כשישבתי על מדרכת רחוב מיואשת מהחיים, כמעט ומעשנת את הסיגריה הראשונה שלי מישהו בדיוק הציע לי שלא לעשות את זה וזה היה אבא שלך", היא אומרת ועכשיו אני מתחיל להבין לאן היא חותרת.

"זו הייתה ידידות בלבד, הארי. את רוב הזמן שלי ביליתי בבית החולים כי הוא היה במצב לא עמיד והכל יכל להשתבש בשנייה- זה היה באותו החודש של התאונה.

"הייתי נתקלת באבא שלך הרבה בזמנים שיצאתי לנשום אוויר ולהירגע בחוץ והוא היה מדבר איתי, סתם כדי להעביר לי את הזמן.

"כשהוא גילה שאני ישנה כבר חודש שלם על ספות בית החולים בחדר ההמתנה הוא שכר לי חדר באכסניה הצמודה לבית החולים- הרבה אנשים שאחד מבני המשפחה שלהם מתכוון לשהות שם המון זמן שוכר חדר. והרגשתי לא נעים לגמרי אבל הוא עשה את זה בדרך ידידותית בלבד והוא לא היה מוכן לסירוב- ואיזה בן אדם חסר אונים היה מסרב להצעה כזו? ראו עליו שהוא בן אדם עם המון כסף, וזה לא היה מזיק. "