Fake marriage 〉Harry S - Hebrew

43

כללי.

אן נצמדת לקיר כשמבטו המאיים של דס סורק את עינייה מקרוב.
״מה אתה רוצה? למה אתה כאן?״ היא שואלת בפחד.
״הייתי צריך לראות אתכם. אני רוצה שלא השתנה הרבה, עדיין מלא עולב, פחד, ושפל״
היא מריחה את האלכוהול מפיו.
״בבקשה תלך, אני לא רוצה לראות אותך שוב,״
״אותי? אתם הייתם טעות, כולכם-״ הוא מביט בשידה מלאת התמונות, בוחן תמונות משפחתיות. מרים את התמונה שלו, של אם ואנדרו. ״אתם מגעילים אותי״, הוא אומר ומנפץ את התמונה.
הדלת נפתחת ואלקסיס עומדת שם במבט מבולבל.
היא מדלגת על רסיסי הזכוכיות והעיניים שלה מתלכדות עם אבא שלה.

"שיהיה לכן יום מקסים" הוא אומר בכעס ועוזב את הדירה.

אן נעמדת במקומה ואלקסיס טופחת על היד הפצועה של אן עם מטלית רטובה.
"מה הוא רצה?" היא שואלת.
"חיפש תשומת לב, כרגיל. הוא שוב שיכור" אן משיבה לה ונאנחת.

הארי.

אני יושב ללא מעש באולפן המוכר שאני נוהג להקליט בו תמיד. מחכה לבן, שמאחר. כמו בדרך כלל.
אני מתחיל להשתעמם ולחטט במגירות. אני מוצא מילים לשירים ישנים שלי כמו "אל תתני לי ללכת","פרק שבור","מעגל של בעיות","אחד" ועוד כל מיני דברים שמעלים בי זכרונות.

אני מוציא את הדפים ומעלעל בהם, ואז כשאני סוף כל סוף מוצא את "חופשי ופראי" אני חוזר על המילים של השיר לפני ההקלטה האחרונה.
העיניים שלי מדלגות אחר הפזמון והבית האחרון ואז הן סורקות את שמה של קלארה בלייר נלסון לצד השם של השיר.

ואז אני נעצר.

אני מכניס ברשלנות את שאר הדפים למגירה ומתיישב על כיסא המחשב.

היא כתבה את השיר הזה?

אני מקיש על העכבר, מסך הבית מופיע.
ברוך שובך, בן גרין. אנא הקש סיסמת כניסה.
'אני_אידיוט'
סיסמה שגויה.

"כמה חבל" מלמלתי וחייכתי לעצמי.
אני מנסה שנית, והפעם ברצינות.
"בן בן בן...מה התאריך לידה שלך?" אני שואל את המחשב. זאת אומרת, הוא לא ענה לי, ברור.
'68/4/6'
סיסמה שגויה.
"בן של זונה" אני יורק.

'סיסמה'
התחל.
כמה מקורי מצידו, צחקקתי.
אני מגלגל את העכבר וסורק את התיקיות של בן.
"טדי קלסבור"
"היילי קופר"
"הארי סטיילס"
ואז שאני מוצא את שמי אני מקיש עליה ואלפי קבצים נפתחים מולי.
"קסידי נלסון"
"ראיונות"
"סיבוב הופעות 2010"
"סיבוב הופעות 2008"
"שירים"