אני לא יודע למה בחרתי לבוא לבקר בן אדם שאני בכלל לא מכיר בבית החולים באחת עשרה בלילה כדי להראות לו את מסיבת יום ההולדת של הבת שלו. אבל זה הרגיש לי טוב.
"שלום, איפה החדר של אלי נלסון נמצא?", אני שואל את המזכירה והיא מתקתקת דברים במחשב.
"את מי?", היא שואלת, "יש פה חמישה נלסון כרגע-"
"הוא כנראה מתכוון ללאוטר נלסון", אני שומע קול מאחורי, מסתובב אל דוקטור ביל, הרופא של אלי.
"למה אתה צריך אותו?", ביל שואל, מסתכל על התיק שלי.
"אני רוצה לבקר אותו", מלמלתי.
"קסידי איתך? או ש-"
"באתי לבד, כן."
הוא מסמן לי לבוא אחריו ואז הוא מתיישב על אחת הספות ואני מתיישב מולו, מבולבל מעט.
"תראה, הארי", הוא אומר בטון כעסני.
"הוא לוקח כדורים ומקבל תרופות באופן קבוע, המצב שלו לא הכי טוב לביקורים מאדם שהוא לא ראה בחיים ובטח שלא לבדו-"
"אני יודע, אני בכל זאת רוצה לראות אותו, לא להרבה זמן"
הוא נאנח, מעביר את ידו על ראשו.
"רק משפחה קרובה יכולה להיכנס במצב שלו. שזאת קסידי, וארין- אישתו."
"אני יודע גם את זה, אבל בבקשה, אני צריך להראות לו משהו", מלמלתי.
"מה כל כך חשוב?"
"לקסידי יש יום הולדת היום, ואני רוצה להראות לו קטעי וידיאו מיום ההולדת שלה. אני חושב שזה יועיל לו מאשר יזיק לו" אני משיב. הוא נאנח ואז חושב קצת.
"היו לו כאבים בחזה אחר הצהריים, הוא קיבל חומר מרדים. הוא מתקשה לדבר בגלל ובנוסף התרופות וההרדמות מעייפות אותו, אז זאת תיהיה שיחה חד צדדית. אתה יכול להיכנס, אבל לא להרבה זמן. רבע שעה לכל היותר", הוא עונה ואני מחייך בניצחון.
"בוא אחריי," הוא מוסיף ואני מייצב עליי את נרתיק המחשב ועוקב אחריו עד שאנחנו מגיעים לחדר של אלי.
הוא פותח אותו באיטיות ואני נכנס לאט אחריו, מסתכל על בחור מבוגר שכוב על מיטה מכוסה בשמיכות. צינוריות מחוברות לוורידים שלו שמספקות לו נוזלים, ואלקטרודות על חזהו שמתעדות את פעימות הלב שלו.
"איך אתה מרגיש, יותר טוב?", דוקטור ביל שואל כשאלי פוקח את עיניו ומביט בנו.
"יש לך אורח. זה הארי, הוא רוצה להראות לך משהו. אני אחזור ממש עוד מעט, בסדר?" ביל מוסיף ואז יוצא מהחדר.
אני מתקדם בדממה אל מיטתו של אלי, ואז מתיישב על הכיסא שצמוד למיטתו.
"אז אני הארי, בטח כבר שמעת עליי" אמרתי. אני לא יודע עד כמה הוא שומע אותי אבל אני חושב שהוא כן.
"כמו שאתה יודע, לקסידי יש יום הולדת היום" אני מוסיף ושפתיו מתעוותות לחיוך קטן.
"אירגנתי לה מסיבת הפתעה עם כמה חברים", אני מוסיף ומוציא את מחשב הנייד מהתיק שלי ומדליק אותו.
נכנסתי אל הקבצים וסובבתי את מסך המחשב אליו, מפעיל את הסרטון הראשון.
שומעים אותי מבקש מדין לכבות את האור, והתמונה ניהיית חשוכה ושקטה עד שהדלת נפתחת, האור נדלק בחזרה וכולנו צועקים 'מזל טוב'.
אנדרו התמקד בבנות מחבקות את קסידי ואני מסתכל על אלי והוא לא מזיז את מבטו מהמסך.
הווידיאו רץ וממשיך לצילומי הברכות, לכיבוי הנרות, לפתיחת המתנות.
כשהווידיאו הסתיים, החזרתי את מבטי אליו והוא רק הביט בי וחייך.
הדלת של חדרו נפתחה וזה היה דוקטור ביל שביקש ממני לצאת.
הכנסתי את המחשב שלי לנרתיק
וחזרתי לרכב, נוסע בחזרה לדירה.
אני נכנס בשקט, על קצות אצבעותיי ואני מתיישב על המיטה ומביט בקסידי.
ואני מזיז טיפה את השמיכה מפנייה ומסיט את קצוות שיערה הקצרים ונושק למצחה.
ואז אני נכנס מתחת לשמיכות, כשיידי מתחת לראשי ואני מביט בתקרה וחושב.
ואני חושב על מה יכול לקרות אם אני אתחיל להעז יותר.
ואני מחליט להתחיל.
YOU ARE READING
Fake marriage 〉Harry S - Hebrew
Fanfictionאחזתי בזרועה של קסידי בכוח וסיבבתי אותה אליי, היינו פנים מול פנים. ❞בחיים לא.❝ אמרתי. ❞את ניצלת את אבא שלי כי הוא התאהב בך. אבל לא אני.❝ אמרתי וניערתי את ראשי. ❞אני לא אפול בשבילך בחיים.❝ אבל לפני שהבחנתי, ריסקתי את השפתיים שלי על שלה. ••• ׳נישואים...
