אולפן ההקלטות במלבורן נראה שונה, והרגיש שונה, מהאולפן שאני נוהג להקליט בו בלונדון.
היה מוזר לעבוד בלי לראות או לשמוע את הצרצרים של בן, והיה ממש משמח אם זה היה כלול גם על בן עצמו.
התקוות שפתחתי היו לשווא. בן טס מאנגליה עד הנה, כדי להיות איתי ביום כה מרגש שכזה!
הקלטת הסינגל 'חופשי ופראי'.
אחרי כל כך הרבה זמן שעבדתי על המילים והלחן של השיר המייאש, אני סוף כל סוף אפטר ממנו היום.
"הארי!", בן קורא לעברי, מחבק אותי כאילו אני אחד החברים שלו וטופח על גבי.
"איך החופשה עד עכשיו?", הוא שואל וצוחק.
"פשוט נהדר!" השבתי בציניות.
"והעובדה שאני מתראה איתך אפילו ביבשת אחרת עוד יותר מוסיפה לכך" אני מוסיף והוא מאדים. בוחר להתעלם מההערה שלי.
הוא לוקח מידיי את דף המילים לשיר וקורא את השינויים שלי.
"נחמד. נורא נחמד" הוא אומר ומחייך.
"נורא? או נחמד?", אני מוסיף בשאלה והוא נאנח.
"נורא אם אתה מתעקש," הוא משיב. "בוא, נשמע את העריכות שלך בהופעה חיה" הוא אומר ואני נכנס לתא ההקלטה האקוסטי.
"יש לי שתי גירסאות. לשיר את שתיהן?", שאלתי כשתליתי את האוזניות מסביב לצווארי.
"אם התלבטת בין שתי גרסאות סימן ששתיהן טובות. תשיר את שתיהן" הוא אומר ומשחק עם הווליום.
"נתחיל באקפלה עד שנעבוד על המוזיקה עם גייל", הוא מודיע ומסמן לי להתחיל לשיר.
אני אוחז בדף ועוקב אחרי המילים לייתר ביטחון.
"טייק ראשון", הוא אומר.
"את יכולה להרגיש את הפחד בידיים שלך? אני יודע שאם הייתי מוותר, הוא תמיד היה חוזר", בן מאזין וסורק אותי.
"אם הייתי מרים ידיים לא הייתי הופך לאדם חופשי", הוא משחק עם הכפתורים.
"הציפור שחצתה את הנהר, בזמן שכפות רגלינו הקטנות, נקלעות למצוקה מתחת-" אני לא שומע דבר ואני מפסיק לשיר. אני מסתכל על בן שמקריב את פיו לרמקול ואני שומע את קולו מהדהד בחדר הקטן.
"הארי, אתה לא מרוכז, אתה לא אמיתי. אני מאבד אותך!" הוא נוזף ואני נאנח.
"אני בסדר", אמרתי והוא הניד את ראשו.
"נתחיל מחדש, טוב? תיהיה מרוכז, תחשוב על משהו שאתה אוהב" הוא אומר ואני מניח בחזרה את האוזניות ומקשיב לדממה.
"טייק שני", הוא אומר.
"את יכולה להרגיש את הפחד בידיים שלך?-"
"הארי!!!", הוא צועק, ואז מתקדם לעבר הדלת ונכנס לחדר ההקלטות.
"מה יש לך היום? זה נשמע כאילו אתה מדקלם, לא שר" הוא אומר ואני מושך בכתפיי.
"אתה עסוק במשהו אחר לגמרי," בן אמר. "בבקשה, תנסה שוב, תתאמץ." הוא אומר ואני מהנהן.
אני עוקב בזווית העין בבן שיוצא מהחדר האקוסטי הקטן והמרופד שהייתי בו וחוזר לבקרה.
אני מניח בפעם השלישית את האוזניות ושומע את בן מודיע על טייק שלישי.
"את יכולה להרגיש את הפחד בידיים שלך? אני יודע שאם הייתי מוותר הוא תמיד היה חוזר. אם הייתי מרים ידיים בחיים לא הייתי הופך לאדם חופשי. "
אני שר ומסתכל על בן שמהנהן לעברי.
"כל מה שאני רוצה זה להיות איתך חופשי, חופשי ופראי", אני שר והוא שוב עוצר את ההקלטה.
הקול שלו שוב מהדהד בחדר והפעם הוא כועס יותר.
"אני לא חושב שזה רעיון טוב מצידי לבקש ממך להגיע להקלטות כשאתה מוטרד בבעיות אחרות. תעבוד על השיר בבית עוד קצת ותחזור לפה שבוע הבא, בסדר?" הוא שואל ואני מהנהן.
אני מוריד את האוזניות ויוצא מהחדר. הוא טופח על גבי ואנחנו מלווים אחד את השני מחוץ לסטודיו ואני נכנס לרכב האדום והמכוער שקסידי השאירה לי.
אני מציץ בטלפון שלי, רואה שיחה שלא נענתה מאנדרו.
אחרי שלשום, שהוא הסיע אותנו עד למלון, ודאג לרכב שאני חייב לציין: לא שלנו, והתוודה על משהו שלא ממש עזר לו, הוא חושב שאנחנו חברים.
החלטתי להתעלם מהשיחה ונסעתי מהסטודיו בחזרה למלון.
החנתי את הרכב בחניית המלון ועליתי לחדר, מוצא את קסידי קוראת בספר מתחת למנורת הלילה.
"שלום", אמרתי בזמן שהנחתי את המפתחות על השולחן ורבצתי על הספה, מחפש אחר השלט.
"שלום," היא משיבה, "איך היה היום בסטודיו?" היא שואלת ואני מכווץ את אפי ומניד בראשי. "בן לא היה מרוצה ממש, הוא אמר שאני לא מרוכז היום ושאני אחזור שבוע הבא", אמרתי והיא הנהנה.
"ככה תוכל לעבוד על השיר עוד קצת, זה יותר טוב" היא אומרת ומחזירה את מבטה לספר שקראה.
התמקדתי בטלוויזיה למשך שעה שלמה, עד שראיתי את אולפני גרין.
יישרתי את גבי ופקחתי את עיניי, מנסה להקשיב לקולות מן הטלוויזיה.
אני מסתכל בחזרה על קסידי, היא כבר ישנה.
דלת המשרד של בן מופיעה ויד נוקשת בה בעדינות.
צרחה בקול מעומעם נשמעה מבעד לדלת והידית זזה ומתנערת ללא הפסקה.
הדלת נפתחת מעצמה ודמותה של קסידי מוטלת על הרצפה מחוסרת הכרה.
אני קופץ קדימה ומוצא את עצמי במיטה, מתחת לשמיכות. מתי הספקתי להגיע לכאן? מתי נרדמתי?
התנשפתי בכבדות עד שהצלחתי להסדיר את הנשימה, נרגע לאור העובדה שבסך הכל חלמתי. שוב.
YOU ARE READING
Fake marriage 〉Harry S - Hebrew
Fanfictionאחזתי בזרועה של קסידי בכוח וסיבבתי אותה אליי, היינו פנים מול פנים. ❞בחיים לא.❝ אמרתי. ❞את ניצלת את אבא שלי כי הוא התאהב בך. אבל לא אני.❝ אמרתי וניערתי את ראשי. ❞אני לא אפול בשבילך בחיים.❝ אבל לפני שהבחנתי, ריסקתי את השפתיים שלי על שלה. ••• ׳נישואים...
