Fake marriage 〉Harry S - Hebrew

41

"למה אתה מתערב בדברים שלא קשורים אלייך?" היא שואלת.
"בגלל שאני לא יכול להתערב אפילו בדברים שקשורים אליי?", אני משיב.

"זה לא אותו הדבר", היא רטנה.
"אני מצטער, בסדר? אבל אולי תספרי לי מה באמת קרה לאבא שלך?"
והיא נאנחת ויוצאת מבית החולים במהירות. התקדמתי אחריה בקצב איטי, רואה אותה נכנסת לרכב ונעלמת בלי שום בעיה.

המשכתי להתקדם רגלית עד שהגעתי לבית קפה קטן, נכנסתי פנימה.

"'צ'וי מלבורן' שלום, מה תרצה להזמין?" מלצרית שאלה אותי כשהתיישבתי צמוד לשולחן קטן.

אני חוטף את התפריט מהשולחן ובוחן אותו, וההיא רושמת בפנקס את ההזמנה שלי.

"הלו", עניתי לטלפון. שמעתי שוב את קולו של אבא שלי.
"הארי, זה הייתי אני" הוא אומר.
"מה שתית הפעם,״ השבתי בצחקוק.
"אני מדבר על רבקה" הוא משיב.
"תדבר איתי כשתהיה בשפיות-״אני עונה בציניות ואז מבין לאיזו רבקה הוא התכוון.

"אני איימתי עליה שתלך. שלא תחזור," הוא אומר ואני קופא.
"היא עזבה מרצונה, זה מה-"
"שהיא רשמה לך במכתב?" הוא מוסיף וצוחק.

אנדרו לא שיקר,

"אתה רשמת אותו, נכון?"
"אולי."
"לעזאזל איתך. כל הזמן הזה אני חשבתי ש... פשוט לעזאזל איתך." השבתי בשקט, בטון כעסני וניתקתי.

"ההזמנה שלך!" היא אומרת ומניחה אותה על השולחן.
הוצאתי כסף מהארנק והושטתי למלצרית.

"את יכולה לארוז לי? אני חייב ללכת" מלמלתי והיא הנהנה.
היא לקחה בחזרה את כוס הקפה שלי ומזגה אותו לכוס עם מכסה והגישה לי.

"תודה, יום טוב" השבתי ויצאתי משם במהירות.

לקחתי מספר לגימות מכוס הקפה והשלכתי אותו מאחורי שיח מטופש, אז עצרתי את המונית הראשונה שראיתי.

"הול רוד הוטל" אני אומר לו והוא מתחיל בנסיעה.
הוצאתי את הטלפון שלי וחייגתי לבן גרין. שברתי את ההבטחה שלי לעצמי;" לא ליצור איתו קשר בשבוע הקרוב לפחות".

"הארי סטיילס", הוא אומר.
"בן גרין, כן הבנו. אתה מקצר את החופשה ברגע זה" אמרתי.
"גם אישתך הנחמדה הרגע ביקשה את זה! ממש מותאמים אישית" הוא משיב.

"מכיוון ששניכם ביקשתם, אני אאלץ באמת לקיים את זה. אני עכשיו אתחיל לברר כמה דברים. תשובה תגיע בערב. יום טוב, הארי סטיילס", הוא משיב ואני מנתק.

כשהגעתי לחדר במלון, קסידי לא הייתה שם.
"לעזאזל איתכם, כולכם!" צעקתי לחלל הריק והשלכתי את עצמי על המיטה.
"לעזאזל איתך דס סטיילס", אני אומר.
"לעזאזל עם בן גרין. לעזאזל עם קסידי ולעזאזל עם כולכם"