The Allure Of Darkness | הפיתוי באפלה

אחרית דבר

קודם כל רציתי להגיד שזה לא פרק.

אולי יהיו פרקי בונוס בהמשך ואפילו ספר שני, תלוי בכן אם תרצו.

החלטתי לענות על שאלה אחת ששאלו אותי לא פעם על הספר הזה.

"למה?"

אז ככה, החלטתי לכתוב את הספר הזה בגלל שאני מרגישה כמו קמילה בתחילת הספר. אחת שאף אחד לא מבין, אחת שצריכה בריחה.

והכתיבה היא הבריחה שלי, הריקוד על העמוד הפך לסמל למה שהנפש שלי כל כך חפצה להסתיר וזה כמובן הכתיבה.

יכולתי מאוד להזדהות עם לוליטה וגם עם קמילה. כי שתיהן חלק ממני, חלק מהשינוי שאני עוברת כרגע אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה.

הן הפכו לתרפיה שלי ולכן הבנתי שהן ראויות לסוף טוב, בהתחלה הסיפור היה אמור להיות שלוקה בסופו של דבר מת מהאקדח של אהובתו. ואז קמילה שמה קץ לחייה כי לא יכלה להתמודד עם האשמה.

אבל רציתי לתת תקווה ספק להן ספק לעצמי, שהכל יכול להשתנות.

שיום אחד אני וסקיי נהיה אחת,

כמו שקמילה ולוליטה הפכו לאחת.

זאת הייתה חוויה מטלטלת בשבילי לכתוב את זה. לתת לעצמי את התחושה שאולי יום אחד גם אני אוכל להיות כמוהן.

אני מקנאה בקמילה.
היא זכתה בכל הקופה, אהבה, משפחה, חברות אמת וידיד נפש אמיתי שהיא יכולה לספר לו הכל.

וכנראה שאקנא בה עד סוף ימיי.

באהבה רבה,
אני.