The Allure Of Darkness | הפיתוי באפלה

| פרק 32 - Home |

אני ממש מצטערת שלא פרסמתי פרק היום, מבטיחה מחר מרתון⁦❤️⁩

~יום רביעי~

~05:00 AM~

~נקודת מבט קמילה~

אני יושבת על כיסא בחדר ואני רואה את לוקה מנער גוף כלשהו. הדמות דומה לי, מאוד. אני מחליטה לפנות ללוקה ולהגיד לו שאני כאן. אני נוגעת בגופו אך הוא לא מגיב, כאילו הוא לא מרגיש בי בכלל.

דמעות נופלות מפניו ואני מנסה למחות אותן אך אני לא מצליחה. מה לעזאזל?
"קמילה בבקשה, תחזרי אליי." הוא לוחש בקול מהול בעצב.

"אני כאן! ממש כאן!" אני צועקת בעצבים כי הוא לא מתייחס אליי והוא ממש מתנהג כאילו אני לא קיימת.

אני מחליטה לנשק אותו, אני יושבת על ברכיו ומניחה נשיקה על שפתיו, כלום. כאילו הוא לא מרגיש בי יותר. אולי אני מתה?

"נסיכה" אני שומעת קול מהודהד
"קומי זה רק חלום" הקור ברור יותר ואני פותחת את עיניי. רואה שרק חלמתי.

"זה רק חלום רע, אני כאן עכשיו." הוא אומר בדאגה ואני מחייכת מעט. מושכת אותו לחיבוק שכל כך הייתי צריכה. להרגיש את גופו נהנה ממגעי גורם לי להרגיש מדהים.

"את רוצה לספר לי על מה חלמת?" הוא שואל ואני מנידה בראשי לשלילה. "לא עכשיו." אני אומרת ומתקרבת אליו יותר. מתכרבלת יותר בתוך מגעו.

במהירות שפתיו הגיעו לשלי. "אל תלך ממני בחיים." אני לוחשת לפני שאני פותחת את המכופתרת הלבנה שעל גופו. אני רואה את גופו האלוהי שאני כל כך התגעגעתי אליו. הוא נראה מחוטב מהרגיל ובקלות הוא יוכל להחליף כל דוגמן שיבחר.

אני נושכת את שפתיי בנסיון כושל לחנוק אנקה קטנה מפניי. אבל זה לא עובד. "פאק נסיכה." הוא רוטן.

אני רק מנשקת את שפתיו כתגובה והוא מעמיק את הנשיקה ונועל את הדלת.
מבקש מהשומרים לא להכניס אף אחד לחדר בלי שהוא יאשר. הם כמובן ממלאים את העבודה שלהם ועומדים מחוץ לדלת כשהוא מתקדם אליי ומוריד ממני בעדינות את החלוק בלי לגעת במכשירים שמחוברים אליי.

הוא מטפס מעט מעליי. מכסה אותי בגופו. וזה נעים כל כך. הוא מנשק אותי בעונג ורוגע. כאילו הוא מפחד לשבור אותי.

הוא מניח את ידיו על המיטה, נעזר בהם כדי להיות מעליי. הוא מנשק את גופי בחמימות מתוקה. משאיר בי צמרמורת ורצון לעוד.

הוא חוזר אל שפתיי ואני מושכת אותו לנשיקה ארוכה שמשקפת את כל מה שהרגשתי באותו הרגע.

"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה עכשיו?" הוא שואל בדאגה בגלל כל המכשירים שמחוברים לגופי ואני לא יודעת כמה לזוז זה רעיון טוב עכשיו.