The Allure Of Darkness | הפיתוי באפלה

| פרק 11 - I Hate That I Love Him |

~יום רביעי~

~נקודת מבט קמילה~

~07:00 AM~

אני קמה מהצלצול של השעון המעורר המעצבן. קצת כואב לי הראש ואז אני לוקחת את הכדור שסופי השאירה לי ליד המיטה יחד עם כוס המים. אין עליה. אני שמה לפתק ליד המיטה שלי.

'אם את בקטע של להבריז היום. את יודעת איפה אני גרה.'

אני פותחת את הטלפון בכוונה לכתוב לה שאני אמורה ללמוד השנה וזה לא ממש קרה עד עכשיו. 12 שיחות שלא נענו ו8 הודעות שלא נקראו. כולם מלוקה.
11 מ'זמן האיכות' שלי עם אחד הכלבי מחמד שלו ו1 ב3 וחצי בלילה.

אני באה לכתוב לו שיראה את השיחה שלו אליי ב3 וחצי בלילה כמכתב הפיטורים שלי אבל אז אני קוראת את ההודעות.

'אני מצטער אני באמת לא התכוונתי לזה ככה.' 11:30 PM
'בבקשה אל תשתי בגללי.' 11:32 PM

'אנע מצטכר' 03:20 AM כנראה שהוא שיכור
'ממש מצטעק' 03:21 AM הוא שיכור.
'ברמת' 03:21 AM
'אני ברמת מצטכר' 03:22 AM
'שיחה שלא נענתה בשעה 03:30 AM'
'הודעה קולית שלא נשמעה.'

הפעלתי את ההודעה הקולית.
"היי, זה אני. רק רציתי להגיד שאני באמת מצטער. אני יכול לפגוש אותך כשאחזור?" הוא אומר ואני לא מבינה. יחזור מאיפה?

אני שולחת הודעה לסופי.
'אריאל חיברה אותך כבר למאגר?' אני כותבת.
'כן, אתמול אחרי שהלכת לישון.'
'את יכולה לבדוק לי איפה לוקה?' אני כותבת.
'לא. את צריכה להתרחק ממנו' היא עונה.
'נו בבקשה הוא השאיר לי הודעה מוזרה אתמול בלילה אני רק רוצה לראות למה הוא התכוון.' אני כותבת והיא שולחת פרצוף נאנח.
'איטליה. פגישות עסקים.' היא כותבת.
'תודה' אני כותבת ומוסיפה לב.
'מה את אומרת על יום אצלי?' היא כותבת.
'מתארגנת ובאה.' אני כותבת.
'לקרוא לאריאל?' היא שואלת.
'רק אם את רוצה' אני כותבת והיא שולחת לי סמיילי.

~09:00 AM~

אני מגיעה לבית שלה ושם מחכות לי הבנות.
גם אריאל מבריזה מבית ספר בשבילי.
אני מחבקת אותן חזק.
"שלחתי למחנך אישור רופא שאת בבית חולים. הוא שלח לי שזה בסדר ושתרגישי טוב והוא חושב שאני מבקרת אותך." אריאל אומרת ואני מחייכת.

"עכשיו למטופלת שלנו. בואי ניגש לטיפול."
סופי אומרת ואריאל צוחקת.
סופי שולפת קופסאות גלידה מהמקפיא.
אנחנו יושבות על הספה ורואות סרטי קומדיה.

"עכשיו אחרי שצחקנו קצת הגיע זמן לטיפול." אריאל אמרה. זורמת עם הבדיחה של סופיה.
"תביאי את הטלפון." הן אומרות ואני מסתכלת עליהן במבט מוזר.
אני מנידה בראשי לשלילה והן דופקות לי מבט.
"אני רוצה לפגוש אותו. לתת לו להסביר." אני אומרת בשקט.
"ברצינות?" אריאל שואלת בעצבים.
אני מהנהת
אני פותחת את הטלפון משמיעה להן את ההקלטה שבה הוא מבקש להסביר, קולו שבור, מלא אלכוהול ודברים נשברים נשמעים ברקע.