מי את? /גמור (ספר 1)

פרק:15

פקחתי את עניי מרגישה זרועות חזקות מקיפות את מותניי..

חייכתי באושר והסתובבתי, הוא ישן והיה נראה כל כך שלו פאק! הוא פשוט חתיך!! נגעתי קלות עם ידיי בעצמות לחיו והעפתי אותה אחרי שניה..

"זה נעים על תפסיקי" הוא אמר והסמקתי...
המשכתי ללטף את לחיו והוא חייך חיוך ישנוני ואז בבת אחת הוא על מעליי וריתק אותי למיזרון "יש השלחות ללטיפוים שלך על הבוקר" הוא אומר ואני מביטה בו במבט מבולבל.. הוא הוריד את מבטו למיכנסיו וכך גם אני...

פאק! "זיקפת בוקר..." הוא מלמל ונישק את לחיי ואז את פי התנתקתי ממנו באי רצון "אבל... ל.. לא צחצחתי שיניים" מלמלתי והוא צחקק והסתכל עליי במבט במבט חודרני "לא.אכפת.לי" אמר ונתן לי שניה להקל ואז הוא הסתער עליי בנשיקות..

צחקקתי כשהוא דיגדג אותי עם הצבעותיו החתטניות...

זה לא חלום!

אחרי חצי שעה של צחקוקים טאי קם מהמיטה והלך להתארגן לעבודה..

עוז התקשר אליי "הלו?"
"מה קורה יפה?" צחקקתי "בסדר מה איתך?"
"מעולה, את יכולה לבוא למשרדים יש לנו קצת בעיות.." "כן אני יתלבש ויבוא!" ניתקנו..

התלבשתי והיתאפרתי קלות..
נסעתי למשרדים.. כולם בירכו אותי לשלום,
הלכתי במשדרון שמוביל למשרדים האישיים של אחיי ואבי וגם לי יש משרד כאן יחד עם נעם מזכירה שלי וממלאת מקום..

הדלת של המשרד של עוז הייתה פתוחה והדבר היחיד שגרם לו לדעת שאני נכנסתי למשרד היה קול עקביי הנוקשים בריצפה..

התחבקנו ויתישבנו "תקשיבי בגלל שדין אבא וזיו בטקסס אני ואיתן מנהלים פה.. ומאוד לחוץ לנו כי לאיתן יש גם את הקזינו החדש ... אני נתקע פה לבד וזה נורא קשה-.." קטעתי אותו
"כן אני יבוא למשרדים בתדירות גבוהה יותר והעזור לך" הוא חייך והתחבקנו "תודה אושריקיי" צחקקתי והלכתי לעבר משרדי..

לא הייתי במשרד שלי כבר שבוע ודי התגעגעתי לראות את נעם כי דיברנו רק בטלפון..

נכנסתי למשרד ופלטתי צווחת תדהמה קטנה...
סגרתי את הדלת במהירות.. אווט דה פאק?

איתן ונעם הזדיינו לי מול הפרצוץ על הפקינג שולחן משרד שלי.... אני צריכה להזכיר לעצמי להחליף שולחן.. נעם בכלל נשואה! פאק היא בוגדת במיכאל! לא הוא כזה מתוק.