פרק 3
"אתה מאוהב." זאין קבע בנחרצות.
"אני לא מאוהב, זין עם עיניים. תשתוק." לואי נאנח.
"אתה מאוהבבבב!" הוא המשיך להציק לנער הבוגר.
"זין, אתה לא יכול כבר להיות בשקט?"
"אתה עושה שימוש לא נכון בשם שלי, אידיוט. זה זאין. לא זין, זאין. אני יודע שאתה מנסה להזכיר את המילה זין כל הזמן כי אין לך אחד כזה, אבל תלמד להגיד את השם שלי נכון!"
ללואי בהחלט נמאס. הוא לקח כרית שהייתה על הספה לידו וכיסה את הבליטה הברורה במכנסיו, שגרמה לזאין לרדת עליו בלי הפסקה.
"באמת לואי, הוא ישב לך על הברכיים. אני בספק אם הוא לא הרגיש את זה."
לואי נאנח בפעם המי יודע כמה מהשטויות של זאין. מהרגע שהארי קם מברכיו ויצא מהבית של לואי הוא לא יכל להפסיק לטעון שהוא מאוהב במתולתל.
כן, אז מה אם הארי ישב צמוד אליו והוא יכל רק לחשוב על כמה שהוא רוצה שזאין לא יהיה לידם. זה טבעי לחלוטין וזאת סתם משיכה גופנית מטופשת.
הוא בהחלט לא היה מאוהב.
"על מה אתה צוחק?" נייל שאל.
הוא יצא מהמטבח, קערת פופקורן בידו, והביט אל זאין שגיחך בשקט.
"על החבר הקטן של לואי, כמובן."
"בגלל הארי? השיפ האהוב עלי מתגשם?"
לואי הסתכל עליהם בחוסר אמון, אפילו לא מצליח להשמע חצוף ולמצוא ירידה טובה כדי להשיב להם. הוא רק חשב שמזל שליאם והארי הלכו לעשות קניות ואין עוד אנשים שיכלו לצחוק עליו.
"זין, שתוק. ניאל גם אתה, אחרת אני לא אסכים לך לקחת אוכל מהמטבח שלי."
"זה נייל, לא ניאל. תפסיק להרוס את השם שלי במבטא שלך!"
"הוא קרא לי זין!"
הוא לקח על זאין מבט ארוך. "זין זה השם שמגיע לך, זאין."
נייל גילגל את עיניו בחוצפה ומשך את הכרית מירכיו של לואי. גרם לו לזוז בחוסר נוחות. זה לא שהוא לא היה עירום ליד אד הבנים אף פעם, אבל הכל קרה בגלל הקרבה אל הארי מה שהפך את המצב למביך.
"כדאי שתטפל בזה, חבר. לפחות לפני שהארי וליאם חוזרים." נייל אמר תוך כדי שלעס.
"זה לא בגלל הארי."
"אתה משקר רק לעצמך." זאין קרא בקול שמח.
לואי נעמד ודידה אל חדר השירותים הקרוב, זכה לגיחוכים שלהם. הוא נכנס, נעל את הדלת, והתיישב על האסלה הסגורה. המכנסיים נדמו צמודים מידי עליו והוא בהחלט לא רצה לפרוק כשנייל וזאין בבית שלו וכשהארי וליאם יכלו לשוב בכל רגע.
הוא רק עצם את עיניו וניסה להרגיע את עצמו בדרך אחרת, אומר שוב ושוב בראשו שמאוחר יותר יהיה לו זמן לפנות לכך.
בכל זאת, הוא לא יכל להפסיק לחשוב על המתולתל הקטן שישב על ברכיו, השעין את משקלו עליו, ונצמד אליו בדרך שבהחלט לא התאימה רק לשני חברים טובים. וגם אם היא התאימה, היה ברור ששניהם רצו ביותר מכך. הארי בטח הרגיש את הבליטה של לואי והוא בטח היה נבוך ומבולבל בדיוק כמוהו.
אחרי הכל, לואי הוא זה שאמר שהם רק חברים טובים. נכון?
הוא סידר את המכנס על הגוף שלו, דאג שדבר לא נראה מבעד לשכבות, והתיז מים על פניו. בדיוק בזמן, כי הוא שמע את ליאם והארי נכנסים אל תוך הבית. ליתר ביטחון הוא הוריד את המים בשביל לא לעורר חשד ויצא מהחדרון הקטן עם המבט הנטרלי ביותר שהוא יכל להגיע אליו.
"הבאנו פיצה." הארי אמר בחיוך ובקול ביישן.
היה משהו שלואי אף פעם לא הבין, וזה ללא כל ספר היה ההתנהגות הביישנית של הקטן. הוא היה מופנם ושקט ודיבר מעט, וגם כשהוא דיבר כל מה שהוא אמר היה נחמד. לאחרונה, ככל שהקשר שלו עם לואי התחזק, הארי החל לנטוש את החזות הזאת, אבל הוא עדיין היה סגור בהרבה מהשאר.
"מעולה. אני גווע."
בהתעלמות מוחלטת מהמבטים של ליאם, נייל וזאין לואי התקרב אל הארי, התכופף אל מתחת הפיצה שהייתה בידו ונגס בה. הארי צחק בשקט והרים מעט את היד שלו, לגמרי מאכיל את לואי מהפיצה שלו.
לאחר כמה נגיסות לואי התיישר, הלך אל הספה, וסימן להארי לבוא אליו. הפעם הוא התיישב לידו, רגליהם משתלבות, משולש פיצה נוסף עשה את הדרך אליהם בזמן שנייל החליט לבחור סרט.
במקום לצפות בסרט או לרדת על הדמויות לואי היה עסוק רק בבהייה בעיניים הירוקות והבהירות, בתלתלים הרכים, בעצמות הלחיים ובעור העדין והיפה של הארי. הארי, באותו הזמן, היה עסוק בלחקור את העיניים הכחולות, השיער המבולגן, החיוך השחצן שאהב כבר זמן רב.
לשניהם לא היה אכפת משאר הבנים שדיברו עליהם ואיתם. הם היו עסוקים רק בלנעוץ עיניים זה בזה, בלנסות לדבר בלי להוציא מילה מהפה.
אולי לא היה מדובר באהבה ממבט ראשון, אבל הם התאהבו. זה פשוט לקח מבט אחד או שניים יותר ממה שהוזכר בסרט המטופש שנייל החליט שיראו.
אל תשכחו להצביע ולהגיב אם אהבתם 3>
(אני מניחה שקלטתם שהעלילה מתקדמת מהר, נכון?)
YOU ARE READING
אתה רק קלישאה | לארי סטיילינסון✔
Fanfiction[הושלם] הארי סטיילס היה קלישאה מהלכת. הבחור מלהקת הבנים המצליחה. הזמר עם הקול המדהים. האחד שהיה כל-כך מושך וסקסי עד שכל הבנות (וכנראה גם לא מעט מהבנים) רצו לעשות אותו. או שיעשה אותם, כל אחד והפנטזיה החולנית שלו. לואי טומלינסון שנא קלישאות. זאת הסיבה...