אתה רק קלישאה | לארי סטיילינסון✔

18

היי!
אז הפרק המקורי נמחק לי וזה שחזור של הרגע האחרון שלא דומה בכלל לפרק המקורי.
היה לי ממש מוזר לכתוב על מאיה, אבל אני אוהבת אותה ואת ליאם יחד. זה פשוט מבלבל ממש כשהשם שלה הוא גם השם שלי :)
~

פרק 18

"זאק!" לואי קרא לעבר זאין שנשען על משקוף הדלת.

"אידיוט! עכשיו זוז, אתה מסתיר את הארי. הוא בטח קופא."

"אני בחוץ לא פחות ממנו! חוץ מזה, זה בכלל הבית של ליא-"

הוא נקטע כשזאין דחף אותו הצידה וקפץ על הארי, כרך את רגליו סביב מותניו של המתולתל. לואי רק עמד שם, הדברים שרצה להגיד עדיין תלויים על לשונו, וניסה להשאיר מבט כועס על פניו בגלל הקרבה שלהם, למרות החיוך שנלחם לעלות על פניו.

"יום-הולדת שמח, הארי!" זאין צעק לתוך אוזנו של הארי, עדיין עליו.

לואי עיקם את פניו אליהם באנחה. הוא ידע שהארי שנא שצעקו, אבל היה נראה שהם היו כל-כך מאושרים לראות אחד את השני (כאילו לא נפגשו רק אתמול) והוא לא יכל להרוס את הרגע.

"יום-ההולדת שלי מחר, זאין."

הנער הנלהב ירד מגופו של הארי וחייך לעברו.

"אבל היום אנחנו חוגגים, נכון? חוץ מזה מדובר בעוד שעתיים מעכשיו." זאין הרים את עיניו ללואי שעמד בכניסה. "ואם כבר מדברים, אולי החבר שלך יועיל בטובו לזוז מהפתח של הבית במקום לתת לנו לקפוא בחוץ."

"באמת, זאין." הארי צחק והלך לעבר לואי.

הוא הניח את היד שלו על המותן של הנמוך, עטף אותו מהצד. לואי רק הרים גבות לעבר זאין, שגלגל את עיניו אליו בחזרה. הם אולי התנהגו כאילו שנאו אחד את השני, אבל לא היו חברים יותר טובים משניהם.

"הארי! מזל טוב!" נייל קפץ גם כן על המתולתל.

"אתם מוכנים להפסיק לגעת בהארי שלי?" לואי התלונן בקול ילדותי וזכה להתעלמות מוחלטת.

"מחר יום-הולדת שמח, הארי." ליאם פרע את שיערו בחיבה.

"אני לגמרי צריך משקה." לואי מלמל וגרר רק צחוק מתמשך מהבנים ומבט ארוך ושקט מהמתולתל.

הארי התנצל בפני הבנים, אמר להם שיתקדמו לסלון של ליאם בלעדיהם, והלך אחרי לואי אל המטבח. הוא לקח כמה שניות רק להביט עליו, להסתכל עליו כשהתכופף להוציא בקבוקי שתייה מכמה מגירות תחתונות.

"הכל בסדר?" שאל בשקט.

לואי הסתובב אליו ותלה חיוך קטן על שפתיו, אחד שלא נשאר שם זמן רב.

"כן, בטח."

"לו?"

הוא נאנח, סגר את המגירה והניח את הבקבוקים על השיש. כשהסתובב אל הארי גילה שעמד קרוב אליו והאצבעות שלו נשלחו, כמעט מעצמן, לאחוז במותניים של הצעיר.