25

2.7K 270 270
                                    

פרק 25

"חשבתי שאמרת שאנחנו לא עושים שום דבר ביום האהבה." הארי אמר.

הוא הסתכל על לואי שהלך לידו עם חיוך רגוע והניח את היד שלו על מותנו של הארי. החיוך שלו היה כל-כך יפה בעיני המתולתל עד שהוא לא יכל לעצור מלחייך בעצמו.

"אתה אמרת שאנחנו נהיה עסוקים כל היום בהקלטות וחזרות אז לא נוכל לעשות כלום."

"יש לנו עשר דקות הפסקה עכשיו וזה הכי הרבה שנקבל."

"אני יודע." לואי העביר את אצבעותיו בצורה משכרת על צד גופו של הארי בזמן שדיבר. "רוצה לצאת איתי לפגישה של עשר דקות?"

החיוך של הארי נהיה אפילו גדול מקודם לכן. אם מישהו היה שואל את לואי הוא היה אומר שהצעיר קרן מאושר, באופן כמעט פיזי וממשי. הוא היה נראה כמו קרן אור, כאילו שוב היה ילד בן שש-עשרה נרגש.

"זה עומד להיות כמו פגישת עשר הדקות הקודמת שלנו? כי אם כן, אני לגמרי בעד."

לואי נד בראשו וגיחוך קטן נפלט מפיו. "בלילה כשנגיע לבית. אתה לא מבין עד כמה אני רוצה אותך בלי כל הבגדים האלו-"

"אלוהים, לואי, תשתוק. אתה מבזבז לנו זמן."

הם המשיכו ללכת במסדרון הארוך אל מחוץ לאולפן ההקלטות ועברו בדלתות המסתובבות שבכניסה, יוצאים לאור הרחוב. האנשים והרעש הרתיעו את שניהם לשנייה, אך הם מיד התרגלו לכך.

לואי משך את ידו של הארי לתוך ידו, סגר את אצבעותיו עליה במהירות. הוא רץ, גרר את הארי אחריו בלית ברירה, מאט רק כשנדרשו לעבור מעבר חצייה.

"אתה יודע שיש לנו באמת רק עשר דקות, נכון?"

"פשוט תסתובב."

אז הארי הסתובב.

גם אחרי שנים יחד בקשר לואי הצליח להפתיע אותו מחדש. למצוא את הדבר שעוד לא עשו, משהו שאחד מהם תמיד רצה לנסות, ליצור חוויות חדשות יחד. הארי אהב אותו בזכות זה יותר מכמה שחשב שיכל בהתחלה.

העיניים שלו טיפסו למעלה, לגג אולפן ההקלטות, ולמאות הבלונים בצורת לב שנקשרו אל הקצה. כשלואי משך אותו לאחור אל שולחן זוגי, שהוא אפילו לא שם לב שהיה שם, הארי הודה על כך בליבו. הם אמרו שלא יעשו כלום, ובכל זאת לואי עשה לו את כל זה, וחולשה נעימה עברה במורד כל גופו.

מישהו אהב אותו כל-כך, עד כדי כך שעשה את כל הדברים האלו בשבילו. מבחינת הארי זה היה פשוט מדהים, ולא משהו שהוא התכוון לוותר עליו אי פעם.

אדם כלשהו הניח על השולחן שלהם שתי מנות אוכל וכוסות גבוהות ודקות. מישהו אחד באמת עמד וניגן בכינור לידם מנגינה רגועה ונעימה, אחת שלא יכלה להסוות את קולות המעריצים והצלמים שהיו ברחוב.

אתה רק קלישאה | לארי סטיילינסון✔Where stories live. Discover now