29

2.4K 222 357
                                    

התגעגעתם? בדיוק בזמן לפרק הלפני אחרון :)
~

פרק 29

הארי התגלגל כלפי הצד השני של המיטה והופתע לגלות שהיה ריק. הכרית הייתה עדיין חמה והריח של לואי (שהיה מורכב מעשן סיגריות, וניל וקפה) היה דבוק לכל חלק במיטה שלהם.

הוא אהב את זה.

הארי שפשף את עיניו ולקח את הכרית של לואי לברכיו, נוגע בדף שהונח עליה. הוא לקח אליו את הפתק והפך אותו כדי לקרוא את מה שהיה כתוב בו.

"יש במטבח ארוחת בוקר מוכנה. אני אחזור רק בצהריים, הלכתי לבקר את אחותי. יום טוב!"

הוא חייך לעצמו כשראה את הלב הקטן שלואי ניסה לצייר בסוף ושפשף את עיניו, נעמד ומשאיר את הדף על המיטה. הוא פיהק כשדידה אל מחוץ לחדר.

אצבעות ידיו עברו על בגירה ששכב על הספה ובתגובה החתול רק התגלגל מצד לצד ופלט גרגור מעומק גרונו. הארי התפתה להשאר וללטף אותו, אבל ריח של אוכל גרם לבטנו להתכווץ.

למרות לואי כמעט לא בישל היו כמה דברים שהוא ידע להכין מאוד טוב, והם הסתכמו ככל הנראה בטוסטים ומיץ תפוזים סחוט.

הארי כבר כמעט התחיל לאכול כששם לב לדיסקונקי הכחול שהונח ליד צלחת האוכל שלו, פתק נוסף נמצא מתחתיו.

"בינתיים, כדי שלא תשתעמם, אתה יכול להסתכל על הדבר הכחול שלך." המתולתל גלגל את עיניו למה שהיה נשמע פשוט כמו הזמה לצפייה בפורנו, וכשהיה מדובר בלואי הוא לא יכל להיות בטוח במאה אחוז שזה באמת לא העניין.

הוא משך את המחשב הנייד מהצד השני של השולחן, אצבעותיו מחליקות על המסך בשביל לפתוח אותו. בלי לחשוב הרבה הוא הכניס את הדיסקונקי, נכנס לתיקייה היחידה שהייתה עליו.

הכל בתוך התיקייה היה אוסף של קטעי שמע, ממוספרים אחד אחרי השני. הארי כיווץ את הגבות שלו בבלבול ונגס בטוסט, שלמרבה הפלא ובהתחשב בכישורי הבישול של לואי באמת היה טעים.

הוא לחץ על הקובץ הראשון, הפעיל את הקטע והופתע לשמוע את הקול שכל-כך אהבה מהרמקולים של המחשב משולב במנגינה שהוא לא הכיר.

בגירה קפץ והתיישב על ברכיו של הארי, נרדם כמעט מיד. הארי הוריד יד אחת כדי ללטף אותו, לא לפני שהגביר את עוצמת הקול במחשב.

עיניו נעצמו מעצמן כשהקשיב לקול המתנגן של לואי, ששר ישר לעברו. הוא לא הצליח לקלוט את כל המילים, אבל רק להבין שלואי שר בשבילו את השירים האלו ולשמוע את הקול שכל-כך אהב השרה עליו אווירה נעימה ורגועה.

הוא הקשיב לשירים בזמן שאכל, לאחר מכן כשסידר את החדר שלהם, כשהתקלח ושטף כלים. לכל מקום בו הלך בבית הקול של לואי ליווה אותו אחריו. זה לא היה שונה מאיך שהרגיש בדרך-כלל, כאילו לואי היה בכל מקום אליו הלך ולא משנה כמה רחוק הוא היה, אבל הרגשה חמימ ונעימה מילאה את כל חזהו.

הוא שכב על הספה והקשיב לאחד השירים כשלואי נכנס לבסוף הביתה, שקיות של מצרכים בידיים שלו. הוא המשיך לשכב בשקט, המהם לברכת השלום של לואי וחיכה שיגיע אליו.

ברגע שלואי סיים לסדר את המצרכים במקרר הוא הלך אל הסלון והשתחל אל תוך זרועותיו של הארי, נשכב על חזהו ומנשק את פניו.

"כמה זמן אתה כבר שומע את זה?" לואי שאל.

"מאז שהתעוררתי." הארי עצר את הסרט וחייך אל לואי, הבריש את אצבעו על פניו. "אני אוהבת את הקול שלך. והשירים הם… הם מדהימים."

"וכולם עליך."

הגומות השתקעו בפניו של הארי כשחייך, מה שגרם ללואי לחייך גם כן במידיות.

"עכשיו קיבלת את הדבר הכחול שלך."

אפו של לואי השתפשף באפו של המתולתל בזמן שגבותיו של זה התעקלו.

אם היה מדובר בדבר הכחול סימן שהם הביאו אחד לשני את כל החפצים מלבד מטבע של שישה פני. ואם זה היה העניין אז הארי היה בטוח שהצעת הנישואים קרובה מתמיד.

"מתי?" הוא שאל בשקט.

"מתי מה?"

"לואי!"

הנמוך חייך, מודע לחלוטין לכך שהארי רצה לדעת מתי הוא התכוון להציע לו.

"כדאי שתלבש בגדים יפים מחר." הוא אמר להארי בחזרה.

הפנים של הצעיר מבניהם אורו, מה שגרם ללואי לפלוט צחקוק ולהצמיד את השפתיים שלו לאלו של הארי.

שניהם הרגישו כל-כך אסירי תודה זה לזה והם לא ידעו איך להביע את זה מלבד בדרך בה השפתיים שלהם החליקו זו על זו והידיים שלהם עטפו אחד את השני.

"מחר? אנחנו באמת- מחר?"

"אני אל זוכר מתי ראיתי אותך פעם אחרונה מתרגש ככה." כחול העיניים אמר.

"מחר תראה."

"אני בטוח. לא אכפת לך שההפתעה נהרסה?"

"זאת לא הייתה הפתעה. אם היית עושה את זה לפני שנתיים אלו זאת הייתה הפתעה. עכשיו זה סתם בזבוז של זמן."

לואי נד בראשו ועצר את השיר שהתנגן ברקע. הוא תפס במקום את שלט הטלוויזיה והפעיל את עידן הקרח, הסרט שהתחילו אתמול ועדיין לא סיימו.

"אתה לא חושב שדייגו דומה ממש לבגירה?" הארי שאל.

"איך בדיוק, הארי?"

"בפרצוף."

"לבגירה בקושי יש שיניים."

"אתה זה שבוכה כל הזמן שהוא נושך אותך!"

כמו לפי סימן החתול התחיל ללכת על גבו של לואי וגרם לצמרמורת מדגדגת לעבור במורד גבו. לואי זז מצד לצד ודגדג את הארי בעצמו, מה שגרם למתולתל להפיל את לואי מהספה.

"לואי! הפלת את הילד שלנו!" הארי צחק.

"אתה הפלת אותי! חוץ מזה, זה חתול. הוא נוחת על הרגליים."

"הוא עדיין המשפחה שלנו!"

לואי נעמד בחזרה והסתכל על הארי מלמעלה. "אולי אנחנו צריכים לעשות משהו בנושא."

שפתיו מצאו את אלו של הארי בשניות ואצבעותיו הקרות נדחפו אל מתחת החולצה שלו.

"אתה יודע שגם אם תזיין אותי אנחנו לא נוכל לעשות ילדים, נכון?"

"זה רק אומר שיהיה לי יותר כיף בניסיונות."

כשהחולצה נמשכה מעל כתפיו של הארי לא הייתה לו אף התנגדות.

אתה רק קלישאה | לארי סטיילינסון✔Where stories live. Discover now