אתה רק קלישאה | לארי סטיילינסון✔

12

אל תשכחו להצביע ולהגיב על הפרק!
~

פרק 12

הארי התעורר מנשיקות רכות שהונחו על כל פניו. תחילה על האף, אחר כך על הלחיים, על מצחו, על הסנטר, ובסוף גם על שתפיו.

הוא המהם בשקט אל לואי, עיניו עדיין היו סגורות כשגישש אחר פניו של לואי וניסה למשוך אותו לעברו.

"זה המרפק שלי, הארי."

"אה."

המתולתל פתח את עיניו, התמתח, והביט אל מחוץ חלון המכונית. נורות הרחוב עדיין דלקו, מעט אור שמש התחיל לעלות מעל גגות המבנים.

"עוד מעט אנשים יתחילו לעבור, אנחנו צריכים ללכת." לואי אמר.

הארי הנהן אליו בעייפות, הודה בתוך ליבו על כך שטרחו ללבוש בגדים לפני שנרדמו, וחיפש את הנעליים שלו על רצפת המכונית.

לואי ישר את המושבים בחזרה, הארי נותר בחלק האחורי של המכונית כשלואי עבר קדימה בשביל לנהוג.

"אל תדרוס אף אחד." הארי מלמל לפני שנרדם פעם נוספת.

כשהתעורר בפעם הבאה הם חנו ליד מדרגות הכניסה לבית של לואי. הוא ניער את הארי בעדינות, תמך בו כשהתרומם. הם הלכו מחובקים יחד אל תוך הדירה ונרדמו במיטה של לואי, הנשימות הרכות שלהם מתערבבות בחלל החדר.

בפעם הבאה שבה הארי התעורר לואי לא היה לצידו. הוא פקח את עיניו והופתע לגלות את ליאם יושב על קצה המיטה. הוא הסתכל על המתולתל בבחינה, חייך כשראה שהתעורר.

"היי." אמר להארי.

"ליאם? מה אתה עושה כאן?"

"שאר הבנים ואני הגענו מוקדם יותר, הם עם לואי בסלון. רציתי לדבר איתך קודם."

הארי התיישב במיטה, משך לעברו את השמיכה ונשען על הקיר שהיה מאחורי ראשו.

"שכבתם, נכון?"

הארי השתעל, ער לחלוטין לפתע.

"לואי אמר לכם?"

"לא, אבל הייתה לי הרגשה."

ליאם העביר יד בשיערו ונאנח. הוא לא רצה לחטט בקשר שלהם, אבל הוא ידע מה הארי חווה בעבר ודאג שהכל קרה מהר מידי בשבילו, שעמד להיות לו קשה מידי להתמודד עם זה.

"סיפרת לי מה קרה לך אז... רק רציתי לבדוק שאתה מרגיש טוב עכשיו, שאתה בסדר."

הארי חייך אליו ודחף את המחשבות על מה שעבר אל מחוץ לראשו. הן תמיד היו שם, ממש מתחת לפני השטח, אבל לא ברגעים שלו עם לואי. יחד איתו הוא הרגיש מוגן, אהוב ובטוח. הוא ידע שהפעם הזאת הייתה אחרת ממה שעבר והוא לא התחרט לשנייה.

"אני בסדר." אמר.

"בטוח?"

"כן, באמת. לואי יודע גם, הוא לא היה עושה משהו בלי לבדוק שאני באמת רוצה בו גם כן."