עננים של אושר

פרולוג

עֲנָנִים שֶׁל אוֹשֶׁר

מעולם לא חשבתי שאהבה תהפוך את החיים שלי כל-כך, שהלב שלי ירגיש שהוא נקרע ומתאחה בו-זמנית; שמצד אחד ארגיש המאושרת באדם אך מצד שני אעביר לילות שלמים בבכי.
לא האמנתי שזה אפשרי אולם גיליתי שכן, הלב התמלא באושר אינסופי אבל גם דימם מכאב. כנראה שככה זה, שהלב שלך בוחר באתיופי שאמנם הנפשות שלכם תואמות אך צבע הגוף שלכם לא.

זה היה כמו לפסוע על עננים של אושר, ולמען האמת ככה זה הרגיש כל יום לצד אביאור. הוא התעלה על כל דמיון והפך את הלב שלי אבל גם היה זה שריסק אותו, לא בכוונה.
הוא מעולם לא היה פוגע בי בכוונה.

האהבה שלנו הייתה עוצמתית, אחת כזו שאין עוד ולא יהיו. כפי שאנחנו כבר לא נהיה. הלב שלי שרף ולא הייתה לי דרך לעצור את הדימום בתוכו, הוא היה מרוסק לרסיסים שלא יכולתי לטאטא ולא ידעתי איך הם יצליחו לחלוף, ואם בכלל יוכלו למצוא את דרכם להתאחות לכדי פיסה אחת ולשוב לשלמותם.

אומרים שהזמן מרפא את הכאב אבל אני חושבת שלכאב שאביאור הותיר לי בלב אין מרפא. שום דוקטור או פרופסור לא יצליחו לרפא את הלב שלי כי רק לאביאור הייתה את היכולת לאסוף את השברים, לעצור את הדימום ולהחזיר אותו לשלמות כאילו שמעולם לא נשבר. הוא היה התרופה להכל, גם ללב שבור.
העיניים השחורות שלו הביטו בי בשברון כשעמדתי ליד הדלת. זה היה הסוף שלנו. הלב שלי יצא מהמקום מההבנה שלא אראה אותו יותר, שאביאור כבר לא שלי ושכל מה שעברנו יחד; האהבה, החוויות, רגעי הצחוק, רגעי הכאב והבכי - הכל ישאר כזכרונות ממה שהיה שלי ומה שיכול היה להיות לעולמים. לעד.
ידיו הגדולות והחמימות אחזו בפניי וחיפשו את מבטי אולם לא הייתי מסוגלת להביט בו, השפלתי את מבטי והבטתי בנעליי ובמרצפות הנקיות - העיקר לא להביט בו. "בשבילך אהיה גם במאתיים מעצרים, רק אל תלכי.״ נשמתי נעתקה, האוויר ננצר בראותיי והרגשתי שאני נחנקת.

״די, אביאור.״ ניסיתי להתנתק מידיו אבל זה לא היה כוחות. לא היו לי כוחות נגדו, גם פיזית וגם נפשית הוא היה חזק ממני בהרבה. הגיבור שלי. אני לא יודעת איך הוא הצליח לעמוד בטלטלות שעברנו, כל הסערות שחווינו. "כבר החלטתי," פלטתי בשקט, קולי רעד וליבי הלם בקצב מטורף.
"ואיפה המילה שלי בכל זה?" הוא שאל והפר את השקט הצורם, שיערותיי סמרו כשהוא חיזק את אחיזתו על פניי והכריח אותי להביט בו. אז הבטתי בו, וזה רק שבר אותי יותר.
"הא, עדן?! איפה דעתי בכל הדבר הזה?" הוא הרים את קולו השבור שנקרע והעיניים השחורות שלו היו כמו סכינים שננעצו עמוק בתוך הלב שלי, גרמו לגופי לרעוד בעוד שהדמעות זלגו באיטיות מעיניי אחת אחרי השנייה.

עיניי השבורות הביטו בו בכאב, אדמדמות ודומעות. ידעתי שהלב שלו נשבר יחד איתן והופך לשברי זכוכית קטנים שפוצעים את מה שנשאר ממנו וגורמים לו לדמם. שנינו דיממנו מכאב אולם הדימום שלו כאב עבורי יותר מהדימום שלי. כי אהבתי אותו. אני עדיין אוהבת ותמיד אוהב. חלק מהלב שלי שייך לו ועוזב אותי יחד איתו. הלב שלי בחיים לא יוכל לחזור להיות שלם בלעדיו וכבר השלמתי עם זה, הייתי מוכנה לקראת זה.
"זה לא משנה," השבתי לדבריו וניסיתי להחזיק את עצמי עד כמה שאפשר, לשמור על איפוק ולעמוד איתנה מולו. לא רציתי להתמוטט יותר משכבר התמוטטתי מולו.
התנערתי מאחיזתו לפני שהספיק לעכל את דבריי ולפצות את פיו, ופתחתי את דלת הכניסה. הסתובבתי לרגע ואפשרתי לעיניים השחורות להביט בחומות לעוד פעם אחת אחרונה; פעם שתחקק בליבי כמו שקעקוע נחרט על גוף. ידעתי שהזיכרון מהרגע הזה ישאר איתי, ילך איתי לכל מקום. הדמעות פרצו מעיניי בשעה שהתקדמתי בצעדים מהירים לכיוון המכונית, שמעתי את צעדיו מאחוריי בעוד הוא קרא בשמי, מתחנן שאעצור, שנדבר לעוד רגע אחד.

אבל לא עצרתי, אסור היה לי לעצור.

זה היה סוף מר עבורי. כמו לראות סרט שבסוף הגיבור והגיבורה הראשיים נפרדים למרות כל מה שעברו ביחד, אחרי המלחמה הקשה שהם עברו בשביל שהסוף יהיה טוב והם יהיו ביחד.
רומיאו ויוליה היו בעיניי התגלמות האהבה; הסוף שלהם היה טראגי אבל אם נראה את הצד החיובי, גם במוות שלהם הם היו ביחד, רומיאו היה מוכן למות למען אהובתו ויוליה הייתה מוכנה לאבד את חייה למען אהובה. זה היה מדהים בעיניי לראות אהבה כזאת, שלא רואים בשום מקום. ומבחינתי אביאור היה האהבה הזו שמעולם לא חשתי, שתמיד ניסיתי לדמיין אולם לא הצלחתי.

לא רציתי שאביאור ימות למעני כמו שרומיאו מת על-מנת להתאחד עם יוליה. רק רציתי שהוא יהיה מאושר וכבר לא היה לי אכפת עם מי. העיקר שיהיה לו טוב.

ידעתי שהוא רצה להיות האחד בשבילי לעד; זה שיגרום לי להיות מאושרת. והוא היה, אביאור היה האחד שחיפשתי ומצאתי, המתנה שלה ייחלתי. אולם אני לא הייתי האחת הזו בשבילו, האישה שתגרום לו לפסוע על עֲנָנִים שֶׁל אֹושֶׁר.

*

בעזרת השם נעשה ונצליח!🧿

חיכיתי כל-כך הרבה זמן להעלות לכם את הסיפור החדש שלי ואני לא יכולה לתאר לכם כמה אני מתרגשת!

אני מאוד מקווה שתאהבו אותו ואשמח שתגיבו ותצביעו, תראו לי אהבה זה בחינם🥰
אל תשכחו להוסיף את הסיפור לספריה כדי לקבל עדכון כשאני מעלה פרקים,
פרק הבא יעלה בקרוב❤️