*וואנשוט על הדרקון הראשון שלי 1-2-3 +הסדרה. יש פעם ראשונה לכל דבר, לא?*
"אוקיי!" דלתות ההיכל נפתחו באחת כשאנה דארווין צעדה פנימה ובידה אוחזת ספר. "אני חייבת להשיג את עיר של אש שמיימית. עכשיו." אסטריד הושיטה יד ושלפה את הספר מאחיזתה של חברתה. הכריכה הייתה כחולה עם איור של נערה ג'ינג'ית יפה עם הידיים על המותניים בתנוחה מרדנית, עומדת מוסתרת-למחצה על ידי נער עם שיער שחור שהגיע כמעט עד לכתפיו וחיוך מוזר ולא ממש אמיתי, עם קעקועי רונות על צווארו וזרועותיו. הכיתוב היה, עיר של נשמות אבודות- קסנדרה קלייר- בני הנפילים 5. אסטריד מצאה את הסימניה ופתחה את הספר. היא קראה כמה שורות ואמרה, "טוב, לא פלא. זה באמת נורא. כאילו, מי אומר לחבר שלו 'תנשק אותי' ואז לא עושה כלום בזמן שהוא נפרד ממנו והולך משם? הוא פצוע; לפחות תעזור לו ללכת הביתה." אנה טלטלה את ראשה. "את רואה למה אני מתכוונת? ואת עיר של אש שמיימית אי אפשר להשיג בספריה של ברק. ברצינות, אף אחד שם לא מעריך ספרות טובה!" סנוטלאוט רכן קדימה. "בדקת אצל הבזרקרים? יכול להיות שיש להת'ר-" "לא, ראש-נזלת, אני לא שולחת להת'ר פרחים בשמך או את אהבתך הנצחית, או מה שזה לא יהיה, בלה בלה בלה. וכבר בדקתי אצלם; היא אומרת שהיא לא אוהבת לקרוא [!#$$^&*^!#$%^&*)*&^%$%^&] ודאגור אוהב רק ספרות בריטית, וזאת ספרות אמריקאית." "אה! אה!" קרא טאף בהתלהבות. "אולי לאודין יש! כן, תבדקי אצל אודין!" הוויקינגית אדומת-השיער נעצה בו מבט זועף. "טאפנאט ת'ורסטון, אם אתה חושב שיש מצב שאני מבקשת מאבי הכול ומלך אלי אוסגרד ספר ניו-יורקי טיפוסי לטינאייג'רז, אתה טועה. ובגדול. אם הוא לא חשב אפילו לתת למגנס את מה שהוא היה צריך כדי להציל את תשעת העולמות ולעצור את ריינרק, למה שהוא ייתן לי ספר?" טאף נרתע, כמו בכל פעם שפנו אליו בשמו המלא. "בסדר, בסדר. אז אולי ת'ור? אני חושב שיש לו-" "אם אתה צריך המלצות בנוגע לטלוויזיה, תשאל את ת'ור," קטעה אותו אנה, "אבל לא תודה, אני סיימתי שאדוהאנטרז, התחלתי ויקינגים וצריכה למצוא את גליי. זה מספיק. אבל ספרים? לא, כדי למצוא ספרים צריך לפנות לאלכסנדר." אסטריד בחנה עוד עמוד מהספר. "אלכסנדר? אלכסנדר גדעון לייטווד?" "לא, אלכסנדר צ'ייס-פיירו," אמרה אנה ב[חוסר] סבלנות. "הוא אוהב לקרוא; אולי יש לו את עיר של אש שמיימית, או יותר טוב, את בן סובק. זה מספר על פגישה בין קרטר קיין לפרסי ג'קסון," היא הוסיפה בתשובה למבטו השואל של היקאפ. פתאום היא חייכה- את החיוך המסוכן הזה שאומר, יש לי תוכנית. היא לא תמצא חן בעיניכם וסביר להניח שתביא למותכם. בואו נעשה את זה! "למעשה, זה רעיון מעולה! אני אשלח לו דואר-אימה היום בערב. בינתיים אני צריכה לרחוץ את סמידווארג." ראפנאט ליטפה את וינגנאט. "לא ידעתי בכלל שהשם שלו זה אלכסנדר. הוא לא יכול להיות גם בת לפעמים? שמעת פעם על בת בשם אלכסנדר?" "לא, אבל יש אלכסנדרה," אמרה אנה. "למעשה," היא הוסיפה, וכולם הכינו את עצמם להרצאה ארוכה שתכלול הרבה שמות משונים, "הסדרה שאדוהאנטרז מבוססת על בני הנפילים, ולשחקן של אלק קוראים מת'יו דדאריו, ויש לו אחות בשם אלכסנדרה דדאריו, שהיא אמורה לשחק את חיקוי-עלוב-לאנבת' בסרטי פיטר ג'ונסון." "לא אומרים את זה פרסי ג'קסון?" שאל פישלגס. אנה ניענעה בראשה. "בגלל שמר ד' לא מסוגל לבטא את השם הנכון של החניכים שלו, הוא קורא לפרסי ג'קסון פיטר ג'ונסון, אז בגלל שהבחור בסטרים לא דומה אפילו קצת לפרסאוס ג'קסון האמיתי, אנחנו [הכוונה לפאנפיפול] קוראים לסרטים סרטי פיטר ג'ונסון. קפיש?" "עכביש," אישר טאף. אנה הביטה סביבה. "יש לך מזל שאנבת' האמיתית לא פה כדי לרצוח אותך. כי אני אעשה את זה. וחוץ מזה, אומרים קפיש, לא עכביש. זה אומר מובן באיטלקית." היא הביטה סביבה. "עוד משהו?" איש לא אמר דבר. ההרצאה הזאת הייתה די והותר לכל ויקינג שרוצה להישאר בחיים ולא להגיע להלהיים מואשם במוות ע"י גיקיות יתר.
מישהו יודע איפה משיגים את עיר של אש שמיימית?!
חוץ מזה, אהבתם את הקטע על הדרקון הראשון שלי? כדאי לי לפתוח פאנפיק על זה שמשלב את הכל? יש לי כמה רעיונות
