שקט היה כל מה שאי פעם רצה. כל הזמן רק רעש, בכל מקום. עם רעש חיצוני עוד היה יכול להתמודד. אך הרעש שהלך בתוך המוח שלו הוציא אותו מכליו, גרם לו לאט לאט לאבד את עשתונותיו. בלאגן היה מה שנולד אליו, מה שחיי אליו, וכניראה מה שהיה מת אליו אם לא אותו הנער הגבוה. הפכים, הם היו הפכים. ממש כמו השמש והירח. פעם ראיתם אותם זורחים ביחד? עולמות שונים לחלוטין שאם לא היו זוכים להכיר אחד את השני כניראה שלעולם לא היו נחשפים לצד האחר. ליפניו, לא היה לנער הגבוה מושג קלוש על חיים כאלו. הוא בא מבית בריא, גדל עם אפשרויות להכל, ללא חוסר בכלום. בזמן שהילד השני? ביכלל לא ידע שקיים דבר כזה. הם לעולם לא חשבו שיזכו לאהוב אחד את השני כמו שתמיד רצו. הוא היה המקום הבטוח שלו, הוא היה המגן שלו, הוא היה נקודת האור הזו שאתה מתפלל ליראות שכבר לא נישארו לך כוחות לכלום. הוא היה השקט שתמיד חיפש. ״יש לך ריח של בית.״ מכיל: -קטעי אלימות מפורטים. -קטעים מיניים. -אלכוהול וסמים. -דם.