בית ספר.
אני והארי סוף סוף הגשנו את העבודה שלנו בגיאוגרפיה, אמורים לקבל על זה ציון מחר...אם אין לי מאה עגול ויפה אני משייף את גרונה.
אך נכון לכרגע, אני והארי פשוט בקפיטריה. לבד בשולחן.שמתי לב שהרבה אוהבים את הארי, אך ברגע שהוא בסביבתי. אף אחד לא בסביבתו.
והינה מתחיל הבעיות בנו.״הם מסתכלים עליי כבר שעה.״ הידקתי את אגרופי ונגסתי בסנדוויץ׳ הזה. מסיט מבט מליאם וזאין שישבו בשולחן אחר ולא הפסיקו להסתכל עליי, לא הצלחתי לפנח את מבטם. ״אם ראית שהם מסתכלים זה אומר שהסתכלת גם.״ הארי שישב מולי אמר תוך כדי שאסף את שיערו לגולגול. הסתכלתי עליו בזקיפת גבה ״אתה בעדיי או בעדם?״
״בעד הצדק.״ הוא משך בכתפיו וקשר את הגומיה על שיערו ליפניי שעזב את זה והמשיך לאכול.
הסתכלתי עליו בעצבנות, רוכן מעל השולחן עם גופי ותופס בגולגול שלו, מושך את הגומיה וגורם לשיערו להתפזר.״אני הצדק.״
הוא נאנח בעצבים, מושך את שיערו לאחור ומסתכל עליי בזלזול ״באמת, לואי?״
״באמת, באמת.״ הנהנתי בראשי, בעד הצדק, מה זה אומר ביכלל? אתה בעדי וזהו חתיכת גוש תלתלים.
נאנחתי ולקחתי עוד ביס מהכריך הזה, נמנע ממבטם של ליאם וזאין ככל יכולתי.״קדימה, קום. יש מדעים. אני אוהב את המקצוע הזה כלכך-״
״תשתוק כבר, חנביץ.״ גלגלתי את עיניי וקמתי מהשולחן, משאיר את הכריך החצי אכול שלי על השולחן ללא אכפתיות ולוקח את תיקי ליפניי שהסתובבתי ללכת מכאן. למזלי השיעור הבא הוא לפי יחידות, וזאין וליאם לא איתנו.
״תנקה אחריך-״״כמו שאמרתי, תשתוק כבר חתיכת חנביץ.״ הוא נאנח מאחורי ולקח לבסוף את הזבל של שנינו, זורק לפח וממהר ליהיות בקצב ההליכה שלי, צובט את מותני בקצת.
״תיזהר ממני, גמד.״ הוא מלמל, הסטתי את מבטי העצבני אליו אך הוא פשוט חייך אליי חיוך רחב, פותח לי את דלת הקפיטריה ונותן לי לצאת קודם.
״כמה שאתה יפה, זה לא יאמן.״ הוא דיבר בטיפשות, חיוכו לא יורד מפניו כשהוא ממשיך ללכת אחרי כמו כלב אבוד. ״נסיך, מלאך. אני חייב לצייר אותך.״ הוא המשיך, משדר בקולו כלכך הרבה ביטחון, לא מפחד מלהגיד מה שהוא מרגיש. רציתי ליהיות כמוהו לפעמים.״הארי,״ גיכחתי בשקט, מסיט את מבטי, הוא לא בסדר בראשו. ״תסתום.״
״תסתים אותי, תעשה בי כרצונך-״
״שמו לך סמים בכריך ההוא?״ הסתכלתי עליו בבלבול, מגלגל את עיניי שהבנתי שזה רק הילד המוזר שהוא, עם ההתקפי האהבה המוזרים בהיסטוריה.
״אתה חמוד.״ אמרתי בצחוק קל, גורם לו להרים גבה. ״התחת שלך חמוד, אני לוהט.״״אתה בטוח שתרצה שנתחיל לדבר על התחת שלי? כי אתה יודע בידיוק איפה תמצא את עצמך.״ גיכחתי, מדמיין אותו מקבל זקפה חזקה ובורח לשירותים.
״אוקיי, נפסיק כאן.״ הוא אמר ליפניי שהשליך את זרועו על כתפי והוביל אותנו אל המעבדה של מדעים.
YOU ARE READING
Smells like home -L.S
Romantizmשקט היה כל מה שאי פעם רצה. כל הזמן רק רעש, בכל מקום. עם רעש חיצוני עוד היה יכול להתמודד. אך הרעש שהלך בתוך המוח שלו הוציא אותו מכליו, גרם לו לאט לאט לאבד את עשתונותיו. בלאגן היה מה שנולד אליו, מה שחיי אליו, וכניראה מה שהיה מת אליו אם לא אותו הנער...