"הצילו! הצילו!" צעקתי בחוזקה אך אף אחד לא שמע,דמעות עלו בעיניי 'הייתי צריכה להישאר בבית!' חשבתי לעצמי. לאט לאט ידי החליקה,הענף הקטן,הקטן והיחיד שהחזיק אותי מעל תהום ענקית שנראתה לי ללא סוף,נשבר.הרגשתי את גופי צונח למטה,לתהום החשוכה והמפחידה וללא הסוף,מרוב פחד וייאוש סגרתי את עיניי 'זהו זה הסוף המלכה הרעה ועוזרה הנאמן עוץ לי גוץ לי ניצחו' חשבתי."אביגייל אביגייל תחזיקי מעמד!" לפתע צעקה נשמעה,זיהיתי את הקול, זאת היתה אמא שלי. פתחתי את עיניי וצעקתי "אמא הצילו!" ,אמא שלי רצה וקפצה לתהום אחריי היא תפסה את ידי ושתינו המשכנו ליפול לתהום."אמא את כאן!" אמרתי, "אל תידאגי אני יודעת בדיוק לאן זה מוביל" היא אמרה,המשכנו לצנוח לתהום המפחידה "אמא אנחנו נפגע" אמרתי אך אימי שתקה,הרגשתי את סוף התהום קרב ובא "תעצרי את הנשימה" היא אמרה וכך עשיתי,ראיתי מים יותר נכון אגם לאחר כשנייה נחתנו בתוך המים. המים היו קפואים,קפאתי מקור ניסיתי לזוז אך היה לי קר,גופי קפא בתוך המים כמו אבן התחלתי לשקוע אט אט לתחתית האגם,עיניי היו סגורות. לפתע הרגשתי שמישהו מושך אותי למעלה כנראה היתה זאת אימי,עלינו למעלה וכשסוף סוף הגענו לאדמה מוצקה התנשמתי בכבידות ופתחתי את עיניי צרחה נפלטה מפי. מולי עמד יצור שעיר בצבע ירוק,אוזניו היו ארוכות כאוזניי ארנב וגודלו היה כגודלו של גמד. "מי אתה?" לבסוף שאלתי הוא חייך אליי ואמר " קוראים לי אלפי ואני גובלין" חיוכו התרחב וחשף בפניי שיניים צהובות עקומות,"גו....גובלין? כמו בספר האגדות?" אמרתי בחשש. "כן...זה אני" הוא אמר וצחק,"אתה לא אמור להיות יותר גד....גדול?" שאלתי "לא מה פתאום....את מתכוונת לטרולים הם גדולים יותר....ומכוערים,רק צריך להיזהר מהם הם אוהבים מאוד לגנוב ולחטוף בני אנוש" הוא אמר "טוב לדעת.....רגע....איפה אמא שלי?" שאלתי וסרקתי את המקום אליו הגעתי "אמא שלך?....אני ישבתי כאן על גדות האגם כשראיתי אותך נופלת מלמעלה אך היית לבד" הוא אמר "מוזר...." מילמלתי ולאחר כרגע המשכתי "תודה לך...על שהצלתי אותי" אמרתי "קדימה בואי נכנס בגדייך רטובים והאגם שלנו קפוא" הוא אמר והסתובב לתוך המערה "תודה" אמרתי. התחלנו ללכת בפתח המערה היתה דלת ברזל גדולה אלפי נקש על הדלת ולחש מילים לא מובנות ,דלת הברזל הגדולה נפתחה ושנינו נכנסנו."אביגייל!" לפתע נשמע קול מאחוריי הסתובבתי ולא האמנתי למראה עיניי.
סליחה שהפרק קצר....יש לי מחסום בכתיבה מקווה שאמשיך בקרוב :) תודה לכל הקוראים!!
YOU ARE READING
בין מציאות לאגדה
Viễn tưởngאגדות.מהם בעצם אגדות?...אלא סיפורים שאנשים המציאו כדי לברוח מהמציאות הקשה שיש בה עצב,כאב,כעס....טוב בואו נודה...כמובן שיש גם רגעים של שמחה,צחוק ואושר. אביגייל היא ילדה בת 15,יש לה דמיון מפותח מאוד והיא מאוד יצירתית. היא מאומצת והחלום שלה הוא למצוא א...
