בין מציאות לאגדה

פרק 4: הספר

נלחצתי,לא ידעתי מה לעשות!.'איפה כולם? מה קורה פה?' חשבתי. 'אוי נכון שני אמרה לי שהיא לומדת איתי באותה כיתה! כדאי שאני אתקשר אלייה' חשבתי,הוצאתי את הטלפון הנייד שלי וחייגתי לשני אך לשווא...היא לא ענתה, לפתע מזווית העין הימנית שלי ראיתי ספר שכריכתו היתה בצבע חום זהוב ועליו כתוב בכתב יפה "אגדות" 'זה אותו ספר שהיה אצל אדי מה הוא עושה פה?' חשבתי בזמן שאני ניגשת לספר. עוד לא הספקתי להתקרב לספר מטרים ספורים כדי להרים אותו,הספר לפתע התעופף למעלה באוויר. הספר נפתח והתעופף לידיים שלי, על הדף הראשון היה כתוב בכתב יפה תואר שלא ראו עיניי מימיי "כשאת מבולבלת ולא יודעת לאן ללכת פשוט תתני ללב שלך להוביל אותך לאן שחפץ ליבך" לפתע הספר נסגר בטריקה חזקה ונעלם.'מה קרה הרגע? לאן שחפץ ליבי? על מה הוא מדבר?....טוב הלב שלי רוצה כבר סוף סוף למצוא את הכיתה שלי ולא לאחר על היום הראשון!' חשבתי בכעס.

לפתע משום מקום הופיעה ציפור יפיפיה בצבע ירוק טורקיז אם כחול והתיישבה על כתפי, אני לא הבנתי מה היא ניסתה לומר לי אבל אני הרגשתי מה היא רוצה.הציפור רצתה שאבוא אחרייה,וכך עשיתי עקבתי אחריה עד שהגעתי לאולם בית הספר שנמצא מאחור. פתחתי את דלתות האולם וכולם היו שם,'עכשיו הבנתי...לאן שחפץ ליבי,אני נורא רציתי למצוא סוף סוף את הכיתה שלי והספר עזר לי וגם הציפור אבל...למה?' חשבתי והלכתי לשבת ליד שני.

מזווית העין שלי ראיתי את אדי המורה לספרות כשחיוך מרוצה וערמומי על פניו,לא הבנתי מה פשר הדבר ושוב הייתי מבולבלת ומפוחדת ממה שקרה. לאחר שהסתיים טקס הקבלה שלנו לכיתה י' הגיע הזמן לשיעור אם אדי,הייתי מודאגת ממה שצפוי לקרות בשיעור הזה.