אחרי דקה שעמדתי קפואה במקומי נשמע הצילצול לשיעור הראשון,התנערתי ממחשבותיי ורצתי לכיתה.בדרכי לכיתה שוב פעם נתקלתי במישהו,'יופי עכשיו עוד מישהו יעכב אותי' חשבתי ולאחר מכן אמרתי "סליחה" ומיהרתי ללכת משם אך המישהו הזה תפס בכתפי וסובב אותי לכיוונו או יותר נכון לכיוונה!, היתה זאת המנהלת " אוי ואבוי עכשיו אני בטוח אסתבך בצרות ועוד ביום הראשון ללימודים" חשבתי. למנהלת היה שיער שחור מטולטל שעבר את כתפיה וצבע עיניה היו כחולות כצבע הים היא הסתכלה עליי במבט מאיים ואמרה:" תוכלי לומר לי בבקשה למה את לא מסתכלת לאן את הולכת?" "אני נורא מצטערת..אני ביקשתי סליחה..פשוט מיהרתי לכיתה שלי" אמרתי בחשש."כיוון שזה היום הראשון ללימודים אני אוותר לך...אבל רק הפעם....ולפני שאת הולכת מה שמך?" 'נו באמת למה כולם רוצים לדעת מה שמי?? גם עוץ ל..כלומר אדי או איך שלא קוראים רצה לדעת מה שמי וגם המנהלת?' חשבתי ולאחר מכן עניתי לה" שמי הוא אביגייל" "אביגייל...באמת?..אהמ..טוב כדי שתלכי לכיתה שלך ותגידי למחנכת שאני עיקבתי אותך" היא אמרה אבל הפעם בטון רגוע יותר ,חייכה והלכה. 'זה מוזר...לפני רגע היא היתה כעוסה ופתאום היא נהייתה רגועה....היא נורא מוכרת לי....מאיפה אני מכירה אותה?..אוי...לא נכון!...היא דומה למלכה הרעה מסיפור האגדות!....לא...לא יכול להיות נראה לי זה סתם הדמיון שלי!' חשבתי בזמן שהלכתי לכיתה שלי. דפקתי על דלת הכיתה אבל אף אחד לא ענה,פתחתי את הדלת ואף אחד לא היה שם.
YOU ARE READING
בין מציאות לאגדה
Fantasiaאגדות.מהם בעצם אגדות?...אלא סיפורים שאנשים המציאו כדי לברוח מהמציאות הקשה שיש בה עצב,כאב,כעס....טוב בואו נודה...כמובן שיש גם רגעים של שמחה,צחוק ואושר. אביגייל היא ילדה בת 15,יש לה דמיון מפותח מאוד והיא מאוד יצירתית. היא מאומצת והחלום שלה הוא למצוא א...
