פרק 8: אבא!

141 12 4
                                    

כאשר פתחתי את עיניי מצאתי את עצמי בתוך יער יפה,אותו יער שבו פגשתי את אריקה.'מה אני עושה פה?' חשבתי לעצמי בזמן שניסיתי לקום.השמש האירה,הציפורים צייצו בקולות זמר."זה הצליח את כאן,אני לא מאמין!" לפתע נשמע קול מאחוריי. כשהסתובבתי ראיתי גבר לבוש בבגדים מעוטרים ויפים. על פניו היה זקן,לא ארוך ולא קצר. שיערו היה בצבע שחור,"שלום,ומי אתה?" שאלתי אותו."אביגייל זה אני אבא שלך" הוא אמר בהתרגשות,"אבא? אני לא מאמינה זה אתה?"אמרתי ורצתי לחבק אותו.אחרי חיבוק ארוך וחם הוא אמר"תקשיבי,אביגייל אמא שלך הצליחה לברוח מידיה של המלכה הרעה,אך אני עדיין לכוד בטירתה.השתמשתי בכוחותיי כדי לתקשר איתך,אני נמצא בתוך ראשך עכשיו" הוא אמר ולאחר כרגע המשיך"המשפחה שלנו נקראת "המיוחדים" רק לנו יש דמות אחת ואנחנו יכולים לעבור בין שני העולמות בחופשיות אבל לך....לך יש כוחות חזקים ומדהימים!" "אני לא מבינה אבא....מה זאת אומרת כוחות? על אילו כוחות אתה מדבר?" שאלתי אותו." כשתגיעי לגיל 16 הכוחות שלך יתחילו לפעול,וזה יהיה הזמן שלך לברוח.את צריכה למצוא את המקום שמחבר בין ארץ האגדות לבין העולם האמיתי,את חייבת למצוא את אמא שלך!" הוא אמר."אבא אני אפילו לא יודעת איך קוראים לאמא שלי או איך היא נראת" אמרתי בייאוש."לאמא שלך קוראים אלינור,לצערי אין לי תמונה שלה....אבל רגע!....תמצאי את ספר האגדות ושם את תמצאי את התמונה שלה" הוא אמר ולאחר רגע המשיך "אל תידאגי אריקה תעזור לך בהכל" הוא אמר,לפתע משום מקום הופיע שוב פעם אותה דמות מסתורית התנפלה על אבא שלי ושניהם נעלמו.

כאשר פתחתי את עיניי ראיתי שלידי יושב עוזלי,"את שוב התעלפת" הוא אמר כאשר שם לב שהתעוררתי "היה לך מזל שהייתי בקרבת המקום" הוא המשיך וחייך."כן..." אמרתי,שנינו ישבנו בחדר לבן אם מאוורר בתקרה.כנראה היה זה חדר האחות,"אממ...כדאי שאחזור לכיתה" אמרתי למרות שלא באמת רציתי ללכת רציתי להישאר,כאן..לידו. הוא עזר לי לקום ושנינו הלכנו חזרה לכיתה,כאשר סוף סוף הגענו פתחתי את הדלת וראיתי את אריקה ואת כל שאר הכיתה. עכשיו שיערה היה קצר יותר,שמתי לב לזה כשהייתי בחדרה ממקודם. "אביגייל תוכלי לבוא רגע הנה ולשוחח איתי" אמרה אריקה וניגשתי אליה. "פגשתי את אבא שלי!" אמרתי לה בהתרגשות."מה? באמת? מה הוא אמר?" "הוא אמר שאמא שלי הספיקה לברוח...וכאשר ימלאו לי 16 שנים אני צריכה לברוח" אמרתי ולאחר מכן המשכתי "רגע...אבל אריקה....כלומר ליבי.." אמרתי בלחש כך שאני לא אחשוף אותה הרי בכל זאת הייתי בכיתה."לא ידעתי ששינית את המראה שלך כל כך.." אמרתי והיא הופתעה לשמוע "למה את מתכוונת?" היא שאלה מופתעת "היה לך שיער ארוך יותר כשפגשת אותי ביער אז,והאמת היית יותר גבוה" אמרתי" אני לא יודעת...אף פעם לא היה לדמות שלי בארץ האגדות שיער ארוך..." היא אמרה "רגע...אז מי זאת היתה?" שאלתי מופתעת.

בין מציאות לאגדהWhere stories live. Discover now