בין מציאות לאגדה

פרק 7:סיפור העבר

"כן מה תירצה אדי?" שאלה אריקה את אדי,"אני...אממ..אני חיפשתי את אביגייל,רציתי לבדוק מה שלומך...את התעלפת בשיעור שלי ורציתי לדעת מה שלומך?" הוא שאל אותי."אני בסדר...אבל....חלף כבר שבוע מאז שהתעלפתי למה אתה שואל רק עכשיו?" שאלתי אותו בתקווה שאתקיל אותו בשאלתי."אממ....הייתי שבוע בחופש...אז לא יכולתי לשאול" הוא אמר.'אוי ...התכנית שלי לא עבדה' חשבתי."רגע אז איך ידעת שאני כאן?" שאלתי,זהו זה הפעם אני בטוח אתקיל אותו!."אמ...אני...אני שאלתי את שני היא אמרה לי שאת אמרת לה לאן תלכי...אז ככה מצאתי אותך"הוא אמר וחייך חיוך מאולץ,ולאחר כמה רגעים אמר"טוב...אני לא אפריע לכן,להתראות...אני שמח שאת בסדר....אביגייל." את המשפט האחרון הוא אמר בקול מאוכזב והלך."אני צדקתי....הוא משקר...שני בכלל לא ראתה אותי היום,רק עוזלי ליווה אותי לכא..." אמרתי ואז לפתע זה היכה בי "לא יכול להיות אריקה..." "מה? מה קרה?" היא שאלה אותי."את חושבת ש...שעוזלי סיפר לאדי היכן אני?" "אני....אני לא יודעת אביגייל" אמרה אריקה ולאחר כמה רגעים היא המשיכה"טוב בואי נעזוב את זה....כדאי שתחזרי לכיתה ותיזכרי מה שאמרתי לך..." "רגע....היתה לי עוד שאלה שתמיד רציתי לשאול...את...את מכירה את ההורים האמיתיים שלי?" שאלתי ודמעות איימו לפרוץ מתוך עיניי. "כן...אני הכרתי אותם. הם היו אנשים מדהימים! כל ארץ האגדות העריצה אותם....הם היו המלך והמלכה של ארץ האגדות עד שהמלכה המרשעת באה וחטפה אותך...אותך ואת אחותך,איזבל והביאה אתכן לכאן...לעולם האנושי,היא הפרידה בינכן וכך את הגעת להורייך האנושיים,אני תמיד תמיד שמרתי עלייך מפני כל רע עד עכשיו ואני גם אמשיך להגן עלייך" היא אמרה ואני קמתי וחיבקתי אותה. לחשתי באוזנה "תודה,תודה לך על הכל" התיישבתי חזרה בכיסא,נשמתי נשימה עמוקה ולבסוף שאלתי"ומה...ומה עלה בגורלם של הוריי האמיתיים?" "לפי השמועות שבארץ האגדות,יש האומרים שהם לכודים בתוך הטירה של המלכה הרעה ועוזרה הנאמן עוץ לי גוץ לי, ואם הם יתפסו אותך הם ייקחו את כוחותייך וינצלו את זה למען השתלטות על העולם האנושי,אביגייל...יש לך כוחות מדהימים וחזקים את חייבת לשמור על עצמך" היא אמרה ולפתע נשמע הצלצול."טוב כדאי שתחזרי לכיתה,בסוף היום תבואי אליי יש עוד הרבה דברים שצריך לספר לך וגם..אני רוצה להפגיש אותך אם אחי הצעיר בן ה-16" היא אמרה וחייכה.קמתי פתחתי את הדלת והלכתי,בדרכי לכיתה הרגשתי סחרחורת והתעלפתי.