בין מציאות לאגדה

פרק 2: המורה לספרות

השעה היתה שמונה ורבע וכבר עמדתי מול שער בית הספר,הבניין היה נראה דיי ישן אך זה רק מה שהעצים את יופיו. כאשר נכנסתי דרך השער בירכו את בואי היועצת,המנהלת ורכזת השכבה "בוקר טוב וברוכה הבאה" הן אמרו יחדיו. כאשר המשכתי בדרכי לפתע נתקלתי במישהו, ישר התנצלתי "סליחה...אני נורא מצטערת" ועזרתי לו לאסוף את דבריו. האיש הרים את מבטו אליי ואמר:"זה בסדר את לא צריכה להתנצל,את בכיתה י'?" "כן" אמרתי וחייכתי. הוא היה נראה כבן ארבעים ובשני צידי פניו היו צלקות. עיניו היו בצבע חום וצבע שיערו היה שטני כצבע השיער שלי. "מה שמך?" הוא שאל אותי,"אביגייל,אדוני" אמרתי בנימוס."את לא חייבת לקרוא לי אדוני..פשוט תקראי לי אדי או אד איך שתירצי" הוא אמר ושנינו צחקנו.
כאשר סיימנו לאסוף את חפציו,הפנתי את מבטי לספר אחד שעל כריכתו היה כתוב בכתב גדול ויפה "אגדות". "איזה מקצוע אתה מלמד?"שאלתי אותו,"ספרות, ובאיזו כיתה את?" "י'8" אמרתי ושנינו התחלנו ללכת לעבר דלת הכניסה. כאשר הגענו אדי נעצר הסתובב לכיווני ואמר:"אתם הכיתה הראשונה שאני אלמד, האם את אוהבת אגדות?" "כן,כמובן מי לא אוהב אגדות?" צחקתי."יופי בשעה השנייה אני אבוא ללמד אתכם והנושא הראשון שאני אלמד יהיה אגדות" הוא אמר וחייך ולאחר כמה רגעים המשיך"והאגדה הראשונה שאני אלמד אתכם תהיה על עוץ לי גוץ לי" נדהמתי למשמע אוזניי 'רגע זה לא יכול להיות..הוא אמר הרגע עוץ לי גוץ לי?? בגלל זה הוא היה נראה לי מוכר..זאת הדמות מהחלום שרודף אותי כל הזמן' חשבתי."טוב עוד מעט יתחיל השיעור וכדאי שנמהר אז היה נעים להכיר,להתראות" הוא אמר ומיהר ללכת לחדר המורים ואני נשארתי במקומי,מבולבלת ומפוחדת.