בין מציאות לאגדה

פרק 16:פיענוח המפה

"אביגייל!" לפתע נשמע קולה של דודה אלכסה שקטע אותי ממחשבותיי.הבנתי שהקול הגיע מחדר האוכל,רצתי במהרה לחדר האוכל ואמרתי בבהלה " מה? מה קרה?" "הצלחנו לפענח את המפה!" היא צעקה בהתרגשות דודה אלכסה. "באמת? תסבירו לי " אמרתי 'הרי כשאני אברח אני אצטרך להבין את המפה....אני לא רוצה לברוח אבל אני חייבת אסור לי לסכן את המשפחה שלי ' חשבתי. "לקח לנו דיי הרבה זמן להבין אותה,אך בנינו כבר תכנית. חלק מהדמויות הרעות נמצאות כאן,בעולם האנושי ובשביל לעבור דרך השער אנחנו נצטרך לאסוף 10 מפתחות מכל דמות רעה,כך כתוב על המפה. אנחנו חייבים להשיג את הספר..." אמרה דודה אלכסה."אני חושבת שאצליח" אמרתי בביטחון,"לא אביגייל אסור לך להתערב!" אמרה אריקה "אנחנו נשיג אותו לבד אל תידאגי" היא המשיכה אך אני הייתי שקועה במחשבותיי 'לא אסור להם...הם ייפגעו,אני אשיג את הספר לבד' לפתע קולו של לאו קטע את מחשבותיי "אביגייל את מאחרת לבית הספר" "אוי לא.....דודה יולי תוכלי להסיע אותי?" שאלתי אותה,יולי הנידה את ראשה לחיוב ורצתי להתארגן לבית הספר. אחרי רבע שעה הייתי מוכנה ומיד יצאנו,כשהגעתי לבית הספר בדרך פגשה אותי שני החברה הכי טובה שלי. "גם את מאחרת לשיעור של אדי?" שאלתי אותה "כן לא התעוררתי בזמן" היא אמרה ושתינו רצנו לעבר הכיתה,לפתע ראיתי את עוזלי רץ לעברנו כשספר האגדות בידו,הוא תפס בידי ואמר לי לרוץ אחריו,שני נשארה שם לעמוד לא מבינה מה קורה כאן. "איי תפסיק אתה מכאיב לי!" צעקתי עליו בזמן שאנחנו רצים לחצר האחורית,הוא לא ענה אך הרגשתי שהוא קצת הרפה מידי.כשסוף סוף הגענו לחצר האחורית הוא עצר סובב את פניו אליי ואמר "סליחה שזה קרה במפתיע אבל הייתי חייב אסור שאבא שלי ייראה אותנו" "אני לא מאמינה לך זה בטוח מלכודת!" אמרתי בעס."אביגייל אני באמת מצטער....אז כשלכדנו אותך לא יכולתי לעזור,אם הייתי עושה משהו שלא היה מוצא חן בעיניה של המלכה היא היתה הורגת את אימי" הוא אמר בעצב."אמא שלך?" שאלתי,"כן אני מחוייב לעבוד את המלכה ואפילו את אבא שלי.....פעם הוא לא היה.....מפלצת!" הוא אמר בכעס."יהיה בסדר...אני בטוחה " אמרתי בקול מעודד,"טוב זה לא העיקר...הנה קחי" הוא אמר והושיט לי את הספר."אחרי כל זה....איך אני יכולה לאמין לך עוזלי?" שאלתי אותו,"אנא ממך אביגייל תאמיני לי רק הפעם הזאת....אני באמת רוצה לעזור" הוא אמר.לא רציתי להאמין לו אך הלב שלי אמר אחרת,היה משהו נכון בדבריו שגרם לי להאמין למה שהוא אמר."אביגייל האם את מוכנה לסלוח לי על כל מה שעשיתי?" הוא אמר והיה משהו אמין בדבריו,"כן הפעם אני יודעת שלא תשקר לי" אמרתי ולקחתי את הספר מידיו בעדינות."אביגייל...רק בבקשה תיזהרי המלכה מאוד התחזקה וגם אבא שלי" "בסדר אני אזהר" אמרתי והלכתי.התחלתי לרוץ לעבר השער כשלפתע ראיתי את המלכה הרעה חוסמת לי את דרכי כשלידה עומדת ילדה שנראתה לי אולי בת 12," תעצרי עכשיו ומיד או שאחותך תיפגע!" היא צעקה לעברי."אחותי? לא יכול להיות" אמרתי וקפאתי במקומי.