בין מציאות לאגדה

פרק 5:הפגישה

בדרכי חזרה לכיתה לשיעור של אדי,שאותו כל כך לא רציתי לפגוש שוב הרגשתי שמישהו עוקב אחרי. כאשר הסתובבתי לראות את סביבתי ראיתי צל,אך את פניי הדמות לא יכולתי לראות. כאשר הדמות שמה לב שראיתי אותה היא נעלמה,כאילו בלעה אותה האדמה.כאשר סוף סוף הצלחתי להגיע לכיתה בשלום אך באי רצון ראיתי את אדי המורה כשאותו ספר אגדות שעזר לי למצוא את דרכי בידיו."שלום לך שוב אביגייל,בואי שבי פה בשורה הראשונה יחד אם עוזלי" אמר אדי כשהוא מצביע על הילד שהוא אמר לי לשבת לידו. לילד,עוזלי שמו,היה שיער שטני וצבע עיניו היו ירוקות.עיניו היו כל כך יפות ומהפנטות, כאשר ניגשתי לשבת לידו הוא סובב את פניו אליי ואמר:"אז..קוראים לך אביגייל....שם יפה" הוא אמר וחייך חיוך יפה וכובש."תודה רבה לך...גם השם שלך יפה מאוד..." אמרתי ואפילו הרגשתי שאני מסמיקה.לפתע הרגשתי כיצד גופי נהיה יותר ויותר כבד והרגשתי איך גופי מותך על רצפת האבנים שבכיתה.כאשר פתחתי את עיניי ראיתי צל,אותו צל ממקודם עומד מעליי ובוהה בי.

"מי אתה? ואיפה אני?" אמרתי כאשר בחנתי את סביבתי,מצאתי את עצמי בתוך יער ירוק ויפה."אין לי הרבה זמן להסביר לך את הכל לפני שהוא בא אז בבקשה תקשיבי לי!" אמרה הדמות ועכשיו יכולתי לראות את פניו...כלומר את פניה.זאת היתה אישה דיי גבוהה ויפה,שיערה היה בצבע שחור חלק שעבר את כתפיה ועיניה היו בצבע חום כצבע הדבש.היתה לה שמלה יפה בצבע כחול זוהר ומאחורייה ראיתי....כנפיים?...רגע מה? כנפיים?...היא נראתה כמו....פיה!." תקשיבי אני יודעת שזה מוזר לך עכשיו אבל אני חייבת להסביר לך את הכל!...את חייבת לדעת."

היא אמרה ופניה נראו מודאגות,"בסדר אני מקשיבה" אמרתי."את....את המיוחדת. את התקווה של שני העולמות,כאשר ימלאו לך 16 שנים את תצטרכי לברוח!" "לברוח ממי? אני לא מבינה על מה את מדברת" אמרתי."אני הפיה השומרת שלך וחובתי היא לשמור עלייך אך כוחותיי אזלו ואני לא אוכל לעזור לך בארץ האגדות,אבל הדמות שלי שנמצאת בעולם האמיתי תשמור עלייך. לכל דמות מהספר יש עוד דמויות בעולם האמיתי אבל את....את אחת ויחידה לך יש דמות אחת וזה מה שהופך ל"מיוחדת" היא אמרה.

"רגע...אני ה"מיוחדת"?....איך קוראים לך? בלי שתאמרי לי את שמך לא אוכל לזהות אותך" אמרתי."שמי הוא אריקה...בבקשה ממך תיזכרי את מה שאמרתי לך...ועוד דבר יש לך אחות,היא נמצאת...."עוד לא הספיקה אריקה לסיים את דבריה כאשר דמות מסתורית התנפלה עלייה ושניהם נעלמו.

פתחתי את עיניי וראיתי שאני נמצאת בבית החולים,לידי עמדו שני,עוזלי וההורים שלי."את התעלפת" אמרה שני כשהיא שמה לב שהתעוררתי.לאחר כשעתיים שיחררו אותי מבית החולים וחזרתי הביתה,עדיין מעכלת את הדברים שקרו היום ודבריה של אריקה הפיה השומרת שלי.