בין מציאות לאגדה

פרק 26:פגישה מסוכנת

"אביגייל אל תעמדי שם סתם תברחי מכאן אני אעכב אותם!" צעק לי עוזלי,"אבל.....לאן אני אברח?" שאלתי חוששת. "בואי אחריי יש יציאה אחורית מן המערה" אמר לי אלפי,רצנו במהירות לחדר האורחים ולקחתי את התיק שלי. אני ואלפי המשכנו לרוץ במערה עד אשר הגענו לדלת עץ בקצה המערה. אלפי פתח את הדלת ושנינו יצאנו אל היער לפתע מולנו הופיעה בכבודה ובעצמה המלכה הרעה "את לא תברחי ממני הפעם!" היא צעקה,עמדתי במקומי קפואה,לא ידעתי מה לעשות. "את לא תצליחי!" צעק לפתע אלפי "באמת? ומי יעצור אותי? אתה?" היא אמרה וצחקה את צחוקה המרושע. אלפי נעמד מולי כשגבו מופנה אליי ופניו אל המלכה.

"אלפי לא אתה תיפגע" אמרתי לו אך הוא לא הקשיב לי,"זה יהיה קרב קל מאוד" היא אמרה והמשיכה לצחוק. לפתע אלפי רץ לכיוונה של המלכה הרעה,"אלפי לא!!" צעקתי אך היה מאוחר מידי המלכה הרימה את השרביט שלה וכדור כחול יצא ממנו,הכדור התעופף ופגע באלפי. לפתע אלפי נהפך לפסל " "למה את חייבת להיות רעה כל כך?!" צעקתי עליה כשדמעות בעיניי "למה?! את שואלת למה?!" היא צעקה עליי בחזרה אך עצרה את עצמה "אני לא חייבת לספר לך כלום!" היא גערה עליי "רק דבר אחד תסבירי לי" אמרתי ולאחר רגע המשכתי "למה....למה כאשר נולדתי את חטפת אותי והבאת אותי לעולם האמיתי ורק אחרי ארבע שנים את....שמת אותי בבית יתומים?" שאלתי אותה בטוחה בעצמי.

היא הביטה בי מהססת,"למה?! " המשכתי לשאול אותה אך היא לא ענתה,הזמן כאילו נעצר. "אביגייל...אני....אני..."היא גימגמה "למה את מחכה!" קול נשמע לפתע הסתובבתי אחורה וראיתי את עוץ לי גוץ לי ולידו עומד עוזלי כאשר ידיו קשורות."תשחרר אותו רשע שכמוך!!!" צעקתי על עוץ לי גוץ לי שרק המשיך לצחוק על תמימותי,לפתע המלכה הרעה התקדמה במהירות מטורפת לכיווני ותפסה בידי "תעזבי אותי!" צעקתי עליה אך היא רק הידקה את אחיזתה בידי. "נו קדימה עמליה תיקחי ממנה את הכוחות שלה כבר!" גער בה עוץ לי גוץ לי המלכה הרימה מבט מאיים לעברו ואמרה "יותר....אל....תיקרא...לי....עמליה.....עמליה איננה יותר..." היא אמרה "אני מצטער מלכתי " הוא אמר והשתחווה לעברה היא העבירה מבט לעברי ואמרה "ועכשיו את!...תיפרדי לשלום מכוחותייך" "לא!! תעזבי אותי!!" צעקתי מנסה להימלט ממנה אך לשווא היא היתה יותר חזקה ממני "תעזבי אותה!" לפתע נשמע קול.

לפתע לידי הופיעה אריקה,"אריקה!" צעקתי מאושרת כל כך שמחה שהיא כאן. "ומי את?!" שאלה אותה המלכה הרעה, "אני הפיה השומרת של אביגייל ואני אגן עליה!" אמרה אריקה ודחפה אחורנית את המחכה הרעה וזו נפלה ארצה. "איך את מעזה?!" צעק לעברה עוץ לי גוץ לי,הוא התחיל לרוץ לכיוונה של אריקה "אריקה תיזהרי!" צעקתי לה,אריקה קפצה למעלה וחמקה מידיו של עוץ לי גוץ היא...היא עפה. מן העצים יצאה דודה יולי היא כיוונה את ידיה לעבר המלכה ומן ידיה יצאו כדורי מים,זה פגע במלכה הרעה.רצתי לעבר עוזלי ושיחררתי אותו מן האזיקים שהיו עשויים מחבל,"אביגייל היזהרי" הוא אמר ודחף אותי הצידה. "עוזלי לא!!" צעקתי, כדור בצבע כחול התעופף ופגע בעוזלי. הוא עף אחורה ונהפך גם כן לפסל, "לא!! את פגעת בבן שלי!" צעק לפתע עוץ לי גוץ ורץ לעברו של עוזלי שעכשיו היה פסל. 'מה עכשיו? מה לעשות?' עמדתי מפוחדת וקפואה במקומי.