בין מציאות לאגדה

פרק 10: דמות חדשה לסיפור

"לא...לא...זה לא יכול להיות" צעקתי "כל הזמן הזה אתה שיקרתי לי?" צעקתי עוד יותר.עוזלי לא ענה לי,הוא רק המשיך לבהות בי במבטו המרושע."זהו! מספיק אם ההצגות" צעקה לפתע המלכה הרעה.היא הוציאה מטה שחור וכיוונה אותו אליי "הגיע הזמן...עכשיו אני אקח את כוחותייך ואשלוט בכל העולם האנושי...." היא צעקה אבל קול אחר לפתע קטע אותה. זה היה עוץ לי גוץ לי הוא תפס את ידה ואמר "לא! חכי!" הוא צעק, "אל תפריע לי עכשיו אדי!" היא הסתובבה אליו וצעקה."חכי את לא מבינה....היא עדיין לא הגיע לגיל!" הוא אמר, עיניה התרחבו בכעס היא הסתובבה אליי. היא התקרבה אליי בצעדים מהירים ואמרה" את!....בת כמה את?!" היא שאלה כשעיניה בוערות מכעס. " אני בת 15" עניתי לה באותו טון כעוס."לא! זה לא נכון את משקרת!" היא צעקה עליי ואני רק חזרתי על דבריי."הו,מלכתי...אל תידאגי כשיגיע הזמן אנחנו עוד נתפוס אותה...ועד אז אנחנו נהרוס את חייך ונעלים את כל האנשים החשובים לך!" אמר עוץ לי גוץ וחייך את חיוכו המרושע,לפתע משום מקום הופיע דמות שאת פניה לא יכולתי לראות אך היה ברור לי שמדובר כאן באישה היא נעמדה אם הגב שלה אליי. שיערה היה שחור קצר לרגע חשבתי שזו היתה אריקה אך הבנתי שזאת לא היא אחרי ששמעתי את קולה."תעזבו את הילדה מיד" פקדה האישה על המלכה הרעה ועל עוזרה עוץ לי גוץ לי,"הו, יולי אני רואה שנזכרת להגיע" אמר עוץ לי גוץ לי. רגע...מה?....יולי? זאת המורה שלי לכימיה,מה היא עושה כאן?."אני אומר זאת פעם אחת ולא אחזור על זה יותר..תעזבו..אותה..מיד!" יולי חזרה שוב פעם על דבריה. "לא!" צעקה המלכה. לפתע יולי כיוונה את ידה אל המלכה ומתוך ידה של יולי נורה כדור אש אל עבר המלכה. זה פגע במלכה והעיף אותה למרחק דיי גדול,כולם נדהמו כולל אני!. יולי הסתובבה אליי תפסה בידי ובין רגע כל הערפל,המלכה עוזלי ועוץ לי גוץ לי נעלמו. מרוב פחד סגרתי את עיניי וכאשר פתחתי אותן ראיתי שוב פעם מולי את לאו,מבוהל ומפוחד ואריקה גם היא מבוהלת.יולי עדיין אחזה בידי,"את בסדר?"היא שאלה אותי. "כן..תודה רבה לך" אמרתי. "אביגייל מה קרה?" שאלה אותי אריקה וניגשה לחבק אותי. "המלכה ועוץ לי גוץ לי תפסו אותי...הם רצו לקחת את כוחותיי ואז הם הבינו שאני עדיין בת 15,אחרי זה הם איימו עליי שיעלימו את כל האנשים החשובים לי ....וגם ...וגם עוזלי היה שם....הוא הבן של עוץ לי גוץ לי" אמרתי בפחד."מלכה? עוץ לי גוץ לי? על מה אתם מדברים?" שאל לאו מפוחד ומבוהל."בוא לאו לצד אני אסביר לך הכל...רק אל תילחץ הכל בסדר" אמרה אריקה והובילה אותו לצד."את בסדר? הם לא פגעו בך?" שאלה אותי יולי כשהיא בודקת אותי במבטה."כן אני בסדר....תודה רבה לך שוב פעם" אמרתי וחייכתי אליה,"אין לך על מה להודות...זוהי חובתי כדודה שלך" היא אמרה. עיניי נפתחו לרווחה נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי "דודה שלי?" "כן אני אחותו של אבא שלך" היא אמרה אם חיוך.עמדתי שם מופתעת מהדברים שנאמרו ועדיין עיכלתי את מה שקרה כאן.