Pride

פרק 18- רימון

***נקודת המבט של איימי***

ג'יימס התנהג אלי מזעזע כל השבוע. לא הייתה לי שנייה לדבר איתו לבד כדי לנסות להבין מה קורה פה. כל פעם שהלכתי לחדר שלו מפקד אחר תפס אותי ואמר לי שאסור לי להגיע לשם וחוץ מזה לא הייתה לי עוד דרך להשיג שנייה מהזמן שלו.
לא רק שלא השגתי דקה לדבר עם ג'יימס, גם קיבלתי עונש על שהגעתי למתחם של המפקדים בלי רשות ומצאתי את עצמי מנקה את כל חדר האוכל לבד. הרגשתי כמו משוגעת! רק אני דמיינתי את כל מה שהיה לנו שפתאום חזרתי ליום הראשון בבסיס?? מה קורה פה?

ניקיתי את הריצפה מכל הלכלוך המגעיל שנשאר עליה מכל היום ונאנחתי כשלא רציתי אפילו להסתכל בשעון. ״כדאי שתפסיקי להגיע למתחם המפקדים אם את רוצה שהעונשים האלה ייפסקו״ מיד הסתובבתי כששמעתי את הקול של ג'יימס מאחורי. ״ג'יימס. תודה לאל״ אמרתי כשהתקרבתי אליו, סוף סוף שנייה אחת לבד איתו! אבל לפני שהספקתי עוד להתקרב אליו כבר הרגשתי את כל הגוף שלי מתחשמל מהצמיד ומיד צעקתי. ״תנסי שוב״ הוא אמר גורם לי להסתכל למעלה אליו במבט מבולבל. ״אתה רציני?״ שאלתי לא מבינה מה יש לו. ״אל תגרמי לי לעשות את זה שוב״ הוא אמר גורם לי להוציא אפילו אנחת צחוק מבולבלת מאוד. ״אז זהו זה? חזרנו לימי הדיסטאנס?״ אמרתי מעט אפילו פגועה אבל אני לא אתן לו לראות את זה. ״כן. כדאי שתשכחי ממה שהיה כמה שיותר מהר״ הוא אמר בלי שום רגש בעיניים שלו והתחיל ללכת לכיוון היציאה. ״יש לך שעה אחרונה לסיים פה״ הוא אמר לפני שיצא החוצה והשאיר אותי לבד להמשיך לנקות את המטבח. מה הבעיה שלו?? הוא עושה לי את זה בכוונה? מישהו אולי גילה עלינו?? למה הוא לא מדבר איתי??

********************

התחלתי לקבל את זה, שג׳יימס חזר להיות פשוט מפקד שלי... אבל עדיין הייתי דיי מבואסת מזה. הרגשתי שאני לא יכולה לפנות אליו אפילו לא בדברים שקשורים למפקד ופקודה... לא רציתי לקבל ממנו שוב את המבט האדיש הזה ומשום מה הרגשתי שהוא גם לא רוצה שאפנה אליו.

עמדנו באמצע היער רק המחלקה כשהתחלנו להתאמן על משהו שקשור ל״שיתוף פעולה״ או חירטוט דומה. לבשנו בגדי ספורט ואחרי שעשינו אימון ערב קליל עמדנו פה במעגל לפי ההוראות של ג'יימס. ״מישהו פעם שמע על ׳hot potato' ?״ ג'יימס שאל ומן הסתם כולנו הכרנו את המשחק הזה. זה משחק של ילדים שמעבירים בינהם כדור או תפוח אדמה בזמן שמוזיקה מתנגנת וברגע שהמוזיקה עוצרת בזמן שילד מסויים החזיק את התפוח אדמה הוא מנצח. כולנו שחקנו את זה כשהיינו ילדים. ״כן המפקד״ כולנו ענינו ביחד. ״יופי... עכשיו נעשה את זה קצת אחרת״ הוא אמר כששלף רימון מהמכנס שלו וכולנו פתחנו עיניים לרווחה. ״תרגעו. זה לא רימון אמיתי״ הוא אמר בקול אדיש ומיד נשמנו לרווחה. ״זה רימון מלא בבוץ״ הוא אמר כשהחזיק בו, ״וברגע שהוא יתפוצץ הוא יעיף בוץ על מי שמחזיק בו״ הוא המשיך וראיתי איך כולם כבר הבינו מה הולך לקרות. ״קייסי תתפסי״ ג'יימס זרק את הרימון לעברה והיא מיד נבהלה ותפסה בו בכל זאת מה שגרם לנו קצת לצחוק. ״מה מצחיק?״ ג'יימס שאל ברצינות וכולנו השתתקנו. ״אתם תעבירו את הרימון בינכם עד שאני אגיד ׳פצצה׳ ״ הוא המשיך. ״ברגע שזה יקרה יש לכם שנייה עד שהרימון יתפוצץ.. מי שיחזיק בו יצטרך למהר לזרוק את הרימון לבור בזמן שכולכם תקפצו ותשכבו לאחור״ הוא אמר גורם לנו להסתכל על הבור שנמצא באמצע המעגל, שגם אותו אנחנו חפרנו קודם. אני זוכרת שליאו העביר על זה בדיחה שאנחנו חופרים לעצמו את הקבר. זה היה מצחיק עד שג׳יימס השתיק אותו. לרגע לא הבנתי איך ג'יימס יגרום לרימון להתפוצץ אבל אז ראיתי שהוא מחזיק שלט קטן שכנראה אמר הכל.